חוקרים: משה שריסט¹, פנחס הלפרין¹, נועה שופן¹, גיל פייר¹, אסף שניידר¹

רקע: שחיקה שכיחה ברופאים ובמיוחד ברופאי רפואה דחופה (ר"ד).
בספרות נמצא כי חסר ציוד מגן וחשש מחשיפת בני משפחה לנגיף, תחושת העדר שליטה ועומס עבודה רב בתקופת מגפת COVID-19 , מטילה עומס רב על הצוותים הרפואיים ולה גורמי שחיקה ייחודיים.

מטרות: ברופאי ר"ד בישראל:
1. זיהוי רמות השחיקה, הגורמים לה והמגינים מפניה.
2. השפעת גורמי התמודדות אישיים ומקצועיים בתקופת המגפה על רמת השחיקה.
3. בדיקת השפעת סדנה להעלאת החוסן על רמות השחיקה.

שיטה: הערכה והשוואת שאלון שחיקה ארצי שמולא ע"י רופאי ר"ד בין יולי 2019 ליוני 2021: 1. לפני מגפת COVID-19. 2. בתקופת המגפה. 3. לאחר סדנת חוסן.

ממצאים עיקריים: רמות השחיקה ברופאי ר"ד היו גבוהות לפני והתעצמו בתקופת המגיפה. תחושת מימוש עצמי ומשמעות בעבודה- גורמים מגינים בפני שחיקה- היו משמעותית סטטיסטית גבוהים יותר בשלב המגיפה. גורמי השחיקה המיוחדים למגיפה חשש להדבקת המשפחה, החוסר במסגרות חינוכיות לילדי הרופאים, התעצמות עומס העבודה וחסר תמיכה לוגיסטית.

מסקנות: השחיקה בתקופת המגפה התעצמה וסדנה להעלאת החוסן לא סייעה בהפחתתה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. יש לתת את הדעת על התפקיד המשמעותי שיש לשחיקה על מצבם הבריאותי והנפשי של רופאים, ורופאי רפואה דחופה בפרט.
2. יש ליצור מדיניות ארצית להתערבות למניעת שחיקה, ברמת הרופא וברמת המערכת על ידי מתן פתרונות לוגיסטיים לחשש מהדבקה, לעבודה אדמיניסטרטיבית ולחסרים בכוח אדם.

תאריך סיום המחקר: 02/2022