חוקרים: ח'יתאם מוחסן¹, איאס קאסם², אורי רובינשטיין³, משה אפרת⁴, לסטר שולמן⁵, דניאל כהן¹

רקע: בדצמבר 2010 הוכנס חיסון נגד רוטה, רוטה-טק (Merck) לתוכנית החיסונים הלאומית בילדות המוקדמת, עם כיסוי חיסון של 80%.

מטרות: 1. לבדוק שינויים בשיעורי ההיארעות של אשפוזים ממחלות שלשולים שנגרמות מנגיף הרוטה, לפני (2010-2008) ואחרי (2015-2011) הכנסת רוטה-טק לתוכנית החיסונים הלאומית.
2. לתאר את ההגינוטיפים השכיחים של הנגיף המעורבים בתחלואה קשה.

שיטה: במחקר פרוספקטיבי נאספו נתונים על כל האשפוזים ממחלות שלשולים (N=7,346) של ילדים בגילאי 59-0 חודשים שאירעו בבתי חולים לניאדו, הילל יפה וכרמל. המצאות נגיף הרוטה בצואה נבדקה באמצעות אימונוכרומטוגרפיה ובוצע אפיון מולקולרי של 509 דגימות חיוביות באמצעות RT-PCR.

ממצאים עיקריים: שיעור ההיארעות של אשפוזים ממחלות שלשולים שנגרמות מנגיף הרוטה ירד ב-58.5% (רמת סמך של 95%: 46.4%-71.0%) מ-5.6 ל-1,000 לפני ל-2.3 ל-1,000 אחרי הכנסת רוטה-טק לשגרת החיסונים.
פרופיל הגינוטיפים השכיחים היה דומה לפיזור העולמי. [G1P[8 היה השכיח ביותר בשתי התקופות (49%-35%), ההמצאות של גינוטיפים אחרים הייתה שונה בין התקופות, אך יתכן כי אלו תנודות טבעיות בזני רוטה.

מסקנות: הכנסת רוטה-טק לתוכנית החיסונים הלאומית הובילה לירידה מתמשכת בעומס תחלואה קשה מנגיף הרוטה בקרב ילדים צעירים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. להמשיך את תוכנית החיסון הלאומית עם רוטה-טק.
2. נדרשות פעולות להמשך ההערכה להשפעה ארוכת הטווח של תוכנית זו על עומס התחלואה מנגיף הרוטה וניטור שינויים בזני הנגיף.
3. רשת הניטור שהקמנו יכולה להוות בסיס טוב למטרה זו.
4. יש לשקול הוספת מרכזים רפואיים לאור ההפחתה בפעילות נגיף הרוטה באוכלוסייה.

תאריך סיום המחקר: 12/2016