חוקרים: צחית סימון-תובל¹, עמיר שמואלי², אילנה הרמן-בהם^1.3

רקע: מעט ידוע על השפעתם של העדפת הווה, יחס לסיכון ומצב חברתי-כלכלי על היענות חולי סוכרת לטיפול בישראל בכלל ובקרב מיעוטים אתניים בפרט.

מטרות: לבחון האם: העדפת הווה, אהבת סיכון, מצב חברתי כלכלי נמוך ושיוך למיעוט אתני (בדואים, עולים מברית המועצות) קשורים להיענות נמוכה לטיפול; בנוכחות: תפישות החולה לגבי המחלה והטיפול בה; חוללות עצמית; מוטיבציה; קשר חולה-צוות מטפל; חומרת המחלה; ומשתנים דמוגרפיים.

שיטה: מחקר חתך פרוספקטיבי בקרב חולי סוכרת מסוג 2 (n=460) בגילאי 21-70 אשר הגיעו לביקור שגרתי במרפאת הסוכרת של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בתקופה אוקטובר 2011-אוגוסט 2013. מקורות המידע- שאלון לאמידת: היענות לטיפול, העדפת זמן, שנאת סיכון, עמדות לגבי המחלה והטיפול בה, חוללות עצמית ומוטיבציה, קשר חולה-צוות מטפל, חסמים לטיפול, כמו גם משתנים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים; מערכת המידע של מחוז דרום של שירותי בריאות כללית לחישוב היענות לטיפול תרופתי (proportion of days covered-PDC) במהלך השנה שקדמה לריאיון; נתוני מדדים קליניים מהתיק הרפואי של החולה במרפאת הסוכרת לאמידת חומרת המחלה.

ממצאים עיקריים: גיל החולים החציוני 57 ו-46% מהם גברים. ניתוח רב משתני לבחינת המשתנים הקשורים להיענות לטיפול מעלה, כי העדפת הווה ומצב חברתי כלכלי נמוך אכן קשורים להיענות נמוכה לטיפול. לעומת זאת, לא ניתן לאמת שאהבת סיכון ושיוך אתני קשורים להיענות נמוכה לטיפול. בנוסף, קשר טוב יותר בין החולה לצוות המטפל (בפרט רגישות לחששות החולה), חוללות עצמית גבוהה ומוטיבציה גבוהה של החולה קשורים להיענות גבוהה לטיפול.
30% מהמבוטחים מוגדרים כנענים לטיפול תרופתי על-פי מדד PDC≥80%. לא קיים מתאם בין מדד זה להיענות לטיפול תרופתי על פי דיווח עצמי.

מסקנות: יש מקום לאמוד את העדפת הזמן, החוללות עצמית והמוטיבציה של החולה על מנת לזהות חולים מועדים להיענות נמוכה. יש למזער את החסם הכלכלי להיענות לטיפול, ראשית, באמצעות הפחתת מחיר לתרופות ולמזון שתועלתם מוכחת ושנית, למזער חשיפה של אוכלוסיות מוחלשות להתנהגות מסכנת בריאות.

תאריך סיום המחקר: 11/2014