חוקרים: פסח שוורצמן¹, עידית סגל-סוכר², יונתן ראובן³, אסתר ביטון⁴, איל יעקובסון⁵

רקע: חוק החולה הנוטה למות (2005) מאפשר לאדם, גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב – 'הנחיות רפואיות מקדימות'.

מטרות: לאפיין את האוכלוסייה החותמת על הנחיות מקדימות ואת תוכנן. לבחון פרוספקטיבית את הגורמים שהשפיעו על שיקולי החתימה. לבחון יישום הנחיות בפועל באוכלוסיית החותמים שנפטרו.

שיטה: 1. ניתוח טפסי ההנחיות המקדימות שהופקדו במשרד הבריאות החל משנת 2000 ועד ליולי 2021. 2. מעקב פרוספקטיבי: 261 מטופלים אשר הפקידו את טפסי ההנחיות המקדימות שלהם בתקופה של מרץ 2019- ינואר 2020, רואיינו טלפונית בנוגע לעמדות והחסמים שעמדו בפניהם בעת מילוי ההנחיות המקדימות. 3. הערכת מימוש ההנחיות המקדימות אצל נפטרים בבתי החולים.

ממצאים עיקריים: עד יוני 2021 חתמו 12,711 אנשים על הנחיות רפואיות מקדימות, מרביתם אינם מעוניינים לעבור טיפולים מצילי חיים (החייאה) וטיפולים פולשניים.
רואיינו 261 אנשים שמילאו הנחיות 64.4% היו נשים, גיל ממוצע 76.7±8.7, 62.9% היו ילידי ישראל, 62.5% בעלי השכלה אקדמאית, 75.7% חילונים. נימוקים בעד חתימה: לא רוצה להיות צמח (99.6%), לא רוצה להיות תלוי באחרים (96.1%), רצון לשלוט בטיפול (93.4%) ורצון למוות קל ומהיר (89.6%).

מסקנות: אוכלוסיית ממלאי ההנחיות הרפואיות המקדימות הינה הומוגנית מאד, ואינה מייצגת את כלל אוכלוסיית ישראל.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להעלות את המודעות וההסברה בנושא הנחיות רפואיות מקדימות. יש להגביר את אמון הציבור בכך שבשעת הצורך הצוות הרפואי אכן יתייחס למלא את ההנחיות המקדימות שמולאו.

תאריך סיום המחקר: 06/2022