חוקרים: רון שור¹, ענת שליו²

רקע: מודל טיפול ממוקד משפחות התפתח מתוך הכרה שחברי משפחה המטפלים בבן/בת משפחה עם מחלה נפשית יכולים להיות מקור מידע וסיוע בטיפול בהם במהלך אשפוז פסיכיאטרי ולסייע ביצירת רצף טיפול בין תקופת האשפוז למעבר לקהילה. המודל יכול גם לתרום למניעה של בעיות גופניות ונפשיות אצל חברי המשפחה.

מטרות: לבחון את ההשפעה של יישום המודל במרכזי בריאות נפש על חברי המשפחה ועל רצף הטיפול בין האשפוז לקהילה.

שיטה: נערך מחקר השוואתי בשני מרכזי בריאות נפש, בבאר שבע ובלב השרון, עם 75 משתתפים בקבוצת ביקורת ו-93 בקבוצת התערבות והעברת שאלונים במהלך האשפוז ולאחר השחרור.

ממצאים עיקריים: נמצאה בקבוצת ההתערבות הערכה גבוהה יותר של מידת הידע של חברי המשפחה לספק מענים לבן/בת המשפחה, הערכה גבוהה יותר של ההסברים, היחס המכבד והשיתוף עם אנשי מקצוע ורמת חרדה נמוכה יותר בתקופה לאחר השחרור מאשפוז. סדירות גבוהה יותר בקשר עם שירותי בריאות הנפש בקהילה ובנטילת תרופות דווחה לגבי בני/בנות המשפחה עם מחלה נפשית לאחר השחרור. מידת שיתוף הפעולה והמעורבות של חברי המשפחה במהלך האשפוז הוערכה בשתי הקבוצות ברמה נמוכה יותר מההסברים הניתנים להם.

מסקנות: יישום המודל יכול להשפיע על הבריאות הנפשית של חברי המשפחה, על המוכנות שלהם לטפל בבן/בת המשפחה לאחר השחרור ועל שיפור רצף הטיפול.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים תומכים בחשיבות הרחבת יישום המודל במרכזי בריאות הנפש. יש לבחון גם דרכים להמשך פיתוח המודל ולהפחתת חסמים ליישומו.

תאריך סיום המחקר: 01/2022