חוקרים: מאיר ליברגל¹, רוברט כהן², רמי מושיוב¹

רקע: תקופת ההתמחות של רופאים בבתי החולים עברה שינויים רבים בשנים האחרונות : שינוי בצורת העבודה ובשעות העבודה של המתמחים ושל המומחים, התמקצעות ותת ממומחיות, וכו'.
במהלך תקופה זו נדרשים המתמחים לפתח את יכולותיהם. כך למשל, בהתמחויות ניתוחיות על המתמחים לפתח כישורים עצמאיים שונים כגון: ידע בתחום ההתמחות, יכולת קבלת החלטות ויכולת ביצוע ניתוחים.

מטרות: הערכת הידע, הכישורים והעבודה העצמאית של מתמחים בשנים האחרונות להתמחותם באורתופדיה.

שיטה: הועברו שאלונים לאורתופדים בכירים בכדי לקבוע ולזהות את חשיבות הניתוחים האורתופדים בשלושה תחומיי התמחות שנבחרו, (טראומה ילדים וכתף) שלדעת המומחים, המתמחה צריך לדעת לבצע.

ממצאים עיקריים: העברנו לאורתופדים בכירים שאלון הכולל 90 אבחנות וניתוחים בתחומי הטראומה, כתף וילדים.
193 אורתופדים ענו על השאלון , מתוך הרשימה בחרו המומחים 14 ניתוחים כבעלי חשיבות שעל המתמחים להכיר ולבצע באופן עצמאי לקראת סוף תקופת ההתמחות.

מסקנות: שיתוף הפעולה והערות המומחים הבהיר לחוקרים את החשיבות בקביעת סיליבוס מהוקצע ומפורט יותר לגבי תכנית ההתמחות באורתופדיה. תשובות המומחים הבהירו כי הסיליבוס כיום אינו מדויק ומפורט דיו ומתבסס על ניתוחים וחזרות שנקבעו שרירותית בעבר.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המלצות החוקרים שיש להמשיך את המחקר לפי השלבים הבאים:
1. קביעת המספר המינימלי של חזרות לכל ניתוח שהמתמחה צריך לבצע על דעת המומחים כדי להיות כשיר לנתח באופן עצמאי
2. קביעת וכימות הניסיון הניתוחי האמיתי של המתמחים.
3. אמידת שביעות הרצון של המתמחים והערכת רמת הפיקוח בהתמחות.

תאריך סיום המחקר: 06/2015