חוקרים: שולי ברמלי-גרינברג^1,2, יוסי פרוסט³

רקע: לרפואה הראשונית תפקיד מרכזי בהבטחת חוסנה של מערכת הבריאות. בעידן של שינויים תכופים ואתגרים הצופים אל פני העתיד יש חשיבות להבניית תוכנית היערכות פרו-אקטיבית של מערכת הרפואה הראשונית.

מטרות: למפות ולהציע מסגרת אנליטית להערכת האתגרים הניצבים לפתחה של הרפואה הראשונית ולבנות תכנית היערכות לקראת אתגרים אלו.

שיטה: המחקר בוצע במתודה מעורבת (mixed-method) אשר כללה מרכיב איכותני וסקר שהופץ בקרב רופאים ראשוניים.

ממצאים עיקריים: המחקר מצא מנעד רחב של אתגרים, אשר סווגו לעומס עבודה ובירוקרטיה, שימור והכשרה של כח אדם, הזדקנות וריבוי תחלואה, ציפיות מטופלים, תחלואה נפשית של מטופלים ולבסוף שיפורים טכנולוגיים. החלק האיכותני העלה מגוון פתרונות לכל אחד מהאתגרים שזוהו. הרופאים, משתתפי הסקר, דרגו גבוה יותר את האתגרים הקשורים לצד ההצע וגילו גישה פרקטית בבחירת הפתרונות האפקטיביים. לגבי ארגון שירותי הרפואה הראשונית: הרופאים לא רואים צורך בשינוי תפקיד הליבה אך היו רוצים לקבל יותר תמיכה ישירה בעבודתם על ידי צוות תומך במרפאה (כגון אחות מומחית/ עוזר רופא / מזכירה רפואית) ויותר תמיכה עקיפה מחוץ למרפאה (כגון מוקד אדמינסטרטיבי און ליין של הקופה). לגבי הכשרה והתמחות: מהסקר עלה כי פרט לתוכניות השתלמות והכשרה תוך כדי העבודה השוטפת נדרשת גם הכשרה ברפואה הדיגטלית על סוגיה השונים. לגבי שימור וגיוס כוח אדם: פרט למגוון תמריצים (פיסיים, פיננסיים ומקצועיים) שניתן להנהיג כדי לשמר ולגייס רופאים ראשוניים גם מנגנונים לגיוון העיסוקים וגמישות בתנאי העסקה יכולים לסייע. לבסוף, את ההשקעה בכלים הטכנולוגיים הרופאים היו רוצים לראות בעיקר בתשתית טכנולוגית לפישוט תהליך התיעוד בתיק הרפואי, להנגשת מידע רפואי לרופא ובמערכות תומכות אבחון.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לאחרונה נקלענו לתקופה המיוחדת שהביאה עמה מגיפת-הקורונה. תקופה מאתגרת זו הצביעה על חשיבות הרפואה הראשונית ואין ספק שיהיו לה השלכות משמעותיות גם לעתיד וכזרז להטמעת התובנות שעלו מתוך המחקר.

תאריך סיום המחקר: 05/2020