חוקרים: רונית קלדרון-מרגלית¹, בקה פלדמן², יפה קורצוייל³, מיכל קומם⁴

רקע: נשים ממוצא אתיופי נמצאו בסיכון גבוה לסיבוכי הריון ולידה.

מטרות: לזהות גישות ודעות תלויות תרבות ומקורות מידע ביחס להריון ולידה של נשים אתיופיות, להעריך את התקשורת בין יולדות ממוצא אתיופי לבין הצוות המטפל ולבחון את גישות המטפלים כלפיהן ולזהות האם הקשר בין מוצא אתיופי לתוצאי הריון ולידה מתווכים על ידי דפוסים שונים של מעקב הריון.

שיטה: חלק איכותני: קבוצות מיקוד עם נשים ממוצא אתיופי בגיל הפוריות וראיונות עם רופאים ומיילדות. בוצע ניתוח תמאטי לבחינת הנושאים שהועלו. חלק כמותי: מחקר קוהורט רטרוספקטיבי במבוטחות כללית שירותי בריאות בו הושוו נשים ממוצא אתיופי וביקורות ממחוז הדרום לגבי נתוני מעקב ההריון ותוצאי הלידה. Generalized linear models עם משתנה תלוי בינארי בחנו את הקשרים בין מוצא לתוצאים בריאותיים, תוך תקנון למשתנים מבלבלים ומאפייני מעקב הריון.

ממצאים עיקריים: משני חלקי המחקר עולה כי נשים ממוצא אתיופי דוחות את המגע עם המערכת הרפואית. בחלק הכמותני נמצאו בנשים ממוצא אתיופי עודף בניתוחים קיסריים דחופים, רעלת הריון ולידות של ילודים במשקל נמוך שלא השתנו לאחר תקנון למעקב הריון. החלק האיכותני הדגים קשיי תקשורת בין הנשים ממוצא אתיופי לאנשי הצוותים הרפואיים בשל חסמי שפה, ופערים תרבותיים. בקרב הנשים עלו תחושות של חוסר אמון במערכת, ותחושת אפליה על רקע גזעני. משני החלקים עולים הבדלים בין נשים שעלו צעירות לכאלה שעלו מבוגרות הן בתקשורת עם הממסד הרפואי והן בשימוש בשירותי בריאות.

מסקנות: תוצאות מילדותיות שליליות בנשים ממוצא אתיופי אינן מוסברות בכמות השימוש בשירותי בריאות. פערים תרבותיים, תחושת אפליה וקשיי תקשורת קשורים בדחית טיפול בנשים, בעיקר באלו שגדלו באתיופיה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לבנות תכניות לנשים מהעדה האתיופית וכן לאנשי סגל להנגשה תרבותית והפחתת החשדות ההדדיים.

תאריך סיום המחקר: 06/2015