חוקרים: רונן רגב כביר¹, תמר נבו גור¹, ראובן חורש²

רקע: ציבור הצרכנים בישראל חשוף לתוכן תקשורתי ופרסום על מחלות ומצבים רפואיים. חלק מהתוכן הזה חשוב להעלאת מודעות למחלות. ומנגד, חלקו מוגדר בספרות כ'חרחור מחלות' - מושג המתייחס להרחבת הגבולות של מחלות הניתנות לטיפול במטרה להגדיל את השווקים עבור מספקי הטיפולים. במחקר זה הסתכלנו על התופעה דרך העיניים של הצרכן ולכן פרמטר משמעותי בקביעה האם מדובר בחרחור מחלות טמון במבחן ההטעייה של הצרכן.

מטרות: הערכת ההשלכות של החשיפה לתוכן תקשורתי ופרסום בנושא מחלות ומצבים רפואיים וקביעת בסיס מושכל למקבלי ההחלטות בעניין מידת ההתערבות הנחוצה ואופייה.

שיטה: 1. ניתוח תוכן של הסיקור העיתונאי בנושאי בריאות ומחלות שהציבור חשוף לו
2. סקירה רגולטורית משווה
3. שאלון בקרב רופאי משפחה
4. סקר דעת קהל

ממצאים עיקריים: 1. פיצול אחריות בין הרגולטורים הרלוונטיים לתחום בישראל.
2. זמינות נמוכה של נתוני אכיפה בישראל.
3. תדירות גבוהה של הגעה לרופא בעקבות חשיפה לתוכן תקשורתי, ברוב המקרים ללא הצדקה 'רפואית'.
4. רופאים סבורים שתופעת חרחור המחלות נפוצה בעיקר בכתבות.
5. צרכנים מייחסים אמינות גבוהה לכתבות באינטרנט בנושאי בריאות.

מסקנות: 1. פיצול הסמכויות בין רגולטורים מותיר חלק מסוגי התוכן לא מטופלים, לדוגמה, כתבות.
2. הועדה למניעת הטעייה, הגוף המרכזי שאמון על הטיפול בתחום ומהווה את החולייה המרכזית בשת"פ בין משרד הבריאות לרשות להגנת הצרכן, פועלת בהיקף מצומצם ביחס להיקף הפרסומים הקיימים בשוק.
3. הנושא מעסיק את הרופאים והם סבורים שנדרש טיפול בו.
4. כל סוג תוכן מחייב חשיבה רגולטורית שונה

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. חיזוק הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור, כולל כוח אדם ואמצעי אכיפה.
2. הקמת מנגנון של טיפול בתלונות בוועדה.
3. פרסום הנחיות מטעם הרשות להגנת הצרכן אודות תוכן שיווקי בסיקור אקטואלי, הגברת האכיפה ופרסום תוצאותיה לציבור.
4. הרחבת מודל 'בוחרים בתבונה' והתאמת תכניו לציבור.

תאריך סיום המחקר: 08/2019