חוקרים: אפרים שפירא¹, ליאת קורן¹, עליאן אלקרינאוי², גיל צוקרמן¹

רקע: ידועים גורמים שונים העלולים להשפיע על ניצול מתאים של שירותי בריאות הנפש ביניהם גורמים חברתיים ופסיכולוגיים שונים. במחקר קודם שביצענו בלטו שני חסמים חשובים: סטיגמה וחוסר ידע.
נדרשת הבנה טובה יותר של מעוררי הסטיגמה והסיבות לחוסר הידע, במיוחד לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ועידן נגיף הקורונה.

מטרות: 1. כיצד מתאפיינים הסטיגמה וחוסר הידע לגבי שימוש בשירותי בריאות הנפש בקרב ישראלים?
2. כיצד סטיגמה וחוסר ידע משתנים בקבוצות אוכלוסייה שונות: כולל דת ואתניות?
3. מה הם הפתרונות האפשריים שיתנו מענה ראוי ויעזרו להילחם בעיוותי הסטיגמה על מנת להגדיל את הסיכוי לשימוש מתאים בשירותי בריאות הנפש?

שיטה: נעשה סקר ידע עמדות והתנהגות בדיווח עצמי של 2116 משתתפים ישראלים בגילאי 18-55,
ונערכו ניתוחים דו משתניים ורב משתניים לאפיון סטיגמה וידע ולפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים שונים
כגון מגזר, דתיות ואתניות,
בשלב איכותני, בוצע -25 ראיונות עומק עם מנהיגים/בכירים ברפואה, בקהילה ובממשלה לצורך סיוע בפיתוח המלצות להפחתת הסטיגמה ולשיפור החינוך המתאים.

ממצאים עיקריים: ישראלים התמודדו עם סיכונים מוגברים בבריאות הנפש מאז התפרצות COVID-19, סטיגמה וחוסר ידע הקשורים לבריאות הנפש ממשיכים להוות מחסומים חשובים/משמעותיים לקבלת טיפול נפשי, למרות שהמצב כנראה משתפר. יתר על כן, הגישה לטיפול הפכה למחסום גדול יותר. נמצאו וריאציות לפי סוג של גורמי לחץ סטיגמה, ידע וחסמים אחרים, ולפי תת קבוצות מיעוט כולל ערבים,חרדים ויוצאי אתיאופיה. קיימות התערבויות אפשרויות כמו הגברת חינוך לבריאות הנפש, במיוחד מצד רופאים וקופות ולהגביר את הכשירות התרבותית.

מסקנות: יש לפתח וליישם יוזמות כדי להפחית סטיגמה ולהגדיל את הידע והנגישות לשירותי בריאות הנפש. קופות חולים ישראליות יכולות לפתח התערבויות ולשתף פעולה עם קבוצות קהילתיות שונות כדי לשפר את השימוש המתאים בשירותים. יש להתאים את התכניות להבדלים הקיימים בין קבוצות במגזרים שונים. מגבלות תקציב מהוות מכשול למתן מענה לצרכים אלה ויש צורך בחשיבה יצירתית כדי להתמודד עם אתגרי בריאות הנפש הנוכחיים והעתידיים.

תאריך סיום המחקר: 02/2022