חוקרים: יוני יוסף¹, אלכסנדר קידרמן², דוד חיניץ², אמנון להד²

רקע: למעלה מ-50 שנה חלפו מאז הראה White כי כ-75% מן האוכלוסייה חווה תחושת מחלה במהלך חודש נתון ורק אחוזים בודדים מתאשפזים.

מטרות: עבודה זו תתאר לראשונה את האקולוגיה של צריכת שירותי הרפואה בישראל.

שיטה: סקר טלפוני נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. קשר בין מאפיינים סוציודמוגרפיים ובין הצריכה נבחן באמצעות מבחן T למשתנים כמותיים רציפים ומבחן X2 למשתנים קטגוריים.
בחינת השפעה בין משתני רקע ובין צריכת שירותי רפואה נערכה תוך שימוש ב-Logistic regression.
ראיונות עומק נעשו גם בקרב חלק קטן מהמשתתפים ונותחו בשיטת המחקר האיכותנית הפנומנולוגית.

ממצאים עיקריים: במחקר השתתפו 1,862 איש. 49.5% סבלו מתחלואה כלשהי בחודש הקודם, 45% שקלו לפנות לסיוע, 35.2% פנו לקבלת סיוע רפואי כלשהו ו-1.5% בלבד אושפזו.
תושבי הפריפריה ויתרו ב-42% יותר מתושבי המרכז על פנייה לסיוע רפואי (OR 1.42, p = 0.026). כ-58% בחרו לפנות לרופא המשפחה, כ-80% מן המקרים אשר טופלו בידי רופא המשפחה קיבלו מענה במסגרות הרפואה הראשונית, 2% הופנו למיון ו-1% אושפז.
זמינות, נגישות ועלות נמצאו כמשפיעים על ההחלטה לצריכת שירותי רפואה. קשר טוב עם רופא המשפחה והערכה כלפיו חיזקו זאת.

מסקנות: התחלואה הסובייקטיבית בישראל נמוכה מן המקובל, עם זאת, אחוז גדול יותר שוקל קבלת סיוע רפואי וצריכת שירותי הרפואה גבוהה יותר.
וויתור על סיוע רפואי גדול יותר בפריפריה.
מערכת הבריאות מאפשרת קבלת סיוע אך באופן לא שוויוני. העצמת רפואת המשפחה בפריפריה עשויה לסייע בצמצום הפער.

תאריך סיום המחקר: 01/2018