דפוסי שימוש וקידום שירותי הבריאות בקרב האוכלוסייה החרדית
חוקרים: פני יובל1, אביעד טור-סיני2, רבקה נריה בן-שחר3
- אוניברסיטת בן גוריון בנגב
- המכללה האקדמית עמק יזרעאל
- המכללה האקדמית ספיר
רקע: לאוכלוסייה החרדית, המהווה כ-8-10% מאוכלוסיית ישראל, אורחות חיים נבדלים המציבים בפניה קשיים בצריכת בריאות בשגרה ובחולי. הגידול המהיר (4-7%) בשנה ותכולת העוני החריגה (כ-67%) היבטים בריאותיים משמעותיים וקשים. היעדר מידע שיטתי, עדכני ומבוסס על שירותי הבריאות וניגזרותיהם בקרב חרדים מגביל את הבנת הבעיה והיצע הפתרונות.
מטרות: חשיפת ומיפוי פרקטיקות השימוש בשירותי בריאות בקהילה החרדית. מופה מערך הארגונים הקשורים לתכנון, הנגשה ואספקה של שירותי בריאות, נבחנה מידת התאמתם לקהילה. נבחנה עמדת הציבור החרדי ביחס לאיכות שירותי הבריאות והתאמתם לצרכיהם.
שיטה: נערכו ראיונות אישיים עם בכירים בארגוני בריאות, קבוצות מיקוד וסקר בקרב קהילת החרדים. בניתוח הממצאים שולבו ניתוח תוכן תמטי לפי קטגוריות משנה בתוכנת 'אטלס', ושיטות כמותניות - סטטיסטיקה תיאורית, הסקתית ומודלים הסתברותיים.
ממצאים עיקריים: גורמים סוציו-דמוגרפיים ותרבותיים-דתיים מעצבים דפוסי צריכה ומידת נגישות של שירותי בריאות בקרב קהילות חרדיות. מקצועיות הרופא עומדת מעל לכל שיקול. תמיכת הקהילה היא גורם מרכזי לתחושת הביטחון בבריאות
מסקנות: למרות האמון במערכת הבריאות וברופאים, רמת הביטחון בפתרונות בשעת חירום נשענת בעיקר על הקהילה, עצת רבנים ועסקנים, גמחי"ם לתרופות מרשם ומימון המונים במצוות הרב לרפואה פרטית.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: פיתוח הכשרות וממשקי ייעוץ בין מערכת הבריאות, קופות החולים והרופאים לרבנים המייעצים לחולים. פיתוח ניהול מתוכנן של רשת הארגונים המספקת שירותי בריאות, בדגש על תפקיד הגמח"ים והרשות המקומית.
מס’ מחקר: ר/2017/287
תאריך סיום המחקר: 11/2019