חוקרים: יעל אשכנזי¹, שלמה זוסמן², לנה נטפוב²

רקע: שמירה על בריאות השיניים בילדות יכולה למנוע בעיות בהמשך החיים. בנסיון לשפר את הנגישות לשירותי בריאות-השן בילדים, בוצעה ב-2010 רפורמה במסגרתה נוספו הטיפולים לילדים (כיום עד גיל 12) לסל הבריאות.

מטרות: לבחון את דפוסי השימוש בשירותי בריאות השן בקרב ילדים שזכאים ושאינם זכאים לשירותים במסגרת הרפורמה.

שיטה: קר טלפוני בקרב משפחות עם ילדים בני 2-16. בוצעו 1,749 ראיונות, עם היענות של 69%.

ממצאים עיקריים: ילדים בני 2-11 (עד יום הולדת 12, כלולים ברפורמה): 64% ביקרו אצל רופא שיניים בשנה האחרונה, ו- 45% נוהגים לבצע ביקורות מנע תקופתיות (גם כשאין בעיות). למשתנים השכלה, מוצא (יהודי), עמדות חיוביות בנוגע לשמירה על שיניים וביצוע ביקורת על ידי ההורה קשר חיובי לביצוע ביקורת אצל ילדים.
71% מהביקורים האחרונים נערכו במרפאות קופה או הסדר, וכרבע במרפאות פרטיות. ערבים ממעמד ס"א נמוך מטופלים פחות מיהודים במעמד נמוך בקופה, ומשתמשים יותר מהם במרפאות הסדר ובמרפאות פרטיות. חמישית מהילדים המטופלים עברו למסגרת של קופת חולים בעקבות הרפורמה.
ילדים בני 12-16 (לא כלולים ברפורמה): 69% ביקרו אצל רופא שיניים ו-51% נוהגים לבצע ביקורות מנע תקופתיות.

מסקנות: קיימת היענות גבוהה מצד הציבור לשירותי רפואת שיניים במסגרת הרפורמה. נמצאו פערים במדדים שונים על רקע מוצא ומעמד ס"א. ערבים מסתמכים יותר מיהודים על שירותים פרטיים. נמצא קשר חזק בין עמדות והתנהגות ההורים לבין טיפול בשיני הילד.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: - הרחבת הרפורמה לקבוצות גיל נוספות.
- הרחבה של פעילויות הסברה בנושא שמירה על בריאות השיניים.
- שיפור הנגישות באוכלוסייה הערבית ותגבור מערך המרפאות במגזר זה

תאריך סיום המחקר: 05/2014