חוקרים: דניז נאון¹, דורי ריבקין¹

רקע: ביולי 2015 הושקה הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש (ברה"נ), שעניינה העברת האחריות על הספקת שירותי ברה"נ מהממשלה לקופות-החולים, ובתוך כך, האחדת הטיפול בבריאות הגוף ובבריאות הנפש. אחת מאוכלוסיות היעד של הרפורמה היא מקבלי קצבת נכות כללית בגין סעיף נפשי (נכי נפש), שלמרות היותם בעלי צרכים רחבי-היקף בתחום ברה"נ, מצויים לרוב בשולי השיח הציבורי והמחקרי.

מטרות: מיפוי היקף השימוש, דפוסי הצריכה וחווית המטופל של נכי הנפש בשירותי ברה"נ – אשפוז פסיכיאטרי, שיקום פסיכיאטרי וטיפול נפשי אמבולטורי – לפי הזמינות והנגישות של המערכות מספקות-השירותים ולפי מאפייני הצרכנים – בתחילת הטמעת הרפורמה.

שיטה: סקר צרכנים טלפוני של 350 נכי נפש. בניתוח הנתונים נעשתה השוואה בין בעלי ליקוי נפשי בלבד לבין בעלי ליקויים נוספים.

ממצאים עיקריים: כמעט כל נכי הנפש מצויים בשנה האחרונה בטיפול קליני בקהילה, כשליש אושפזו בחמש השנים האחרונות, וכשליש מקבלים כיום סל שיקום. בעלי הליקויים הנוספים משתמשים פחות בכל אחד מענפי השירותים מאשר בעלי ליקוי נפשי בלבד. החסמים העיקריים לשימוש בשירותים, בייחוד בסל שיקום, הם חוסר במידע לגבי זכויות וסוגי סיוע רלוונטיים, קשיי התמצאות במערכת השירותים המפוצלת ותיאום טיפול לוקה בחסר.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הנגשת המידע לגבי השירותים השונים והממשקים ביניהם עבור אוכלוסיית היעד, וכן הרחבת השירותים הטיפוליים והשיקומיים במערך האמבולטורי. היות שלאחר החלת הרפורמה קופות-החולים יפעלו כזרוע מתכללת ומתווכת, מומלץ למסד בתוכן תשתית שתבטיח העברת המידע, פעולות יישוג ותיאום טיפול.

תאריך סיום המחקר: 12/2016