חוקרים: טל כץ-נבון¹, איתן נוה², צבי שטרן³, אסנת לב ציון קורח³, מיקי גרוס⁴

רקע: על מנת להימנע מטעויות ולשפר את הבטיחות ואיכות הטיפול, בתי”ח צריכים לזהות מקורות של כשל ולבצע פעולות מתקנות בהתאם. לכן, בתי”ח מנסים לאסוף דיווחים ונתונים על טעויות על ידי השקעת משאבים רבים במערכות דיווח. עם זאת, למרות המטרה המוצהרת להגדיל את הדיווח הוולונטרי של טעויות, הבעיה של דיווח חלקי בלבד על טעויות על ידי חברי הצוות הרפואי עדיין קיימת.

מטרות: לפתח מודל מבוסס תיאוריה וסידרה של היגדים להבנת המערכת המורכבת של השיקולים המשפיעים על הנכונות של אנשי הצוות לדווח על טעויות, ולחקור אותם באופן אמפירי בבתי”ח.
המודל משלב את ההשפעות של שלושה סוגי אקלים ארגוני (ביטחון פסיכולוגי, חוזים פסיכולוגיים ואקלים בטיחות) ותפיסות אנשי הצוות את נהלי הבטיחות בארגון ומציע השפעה הדדית שלהם על נכונות לדווח על טעויות.

שיטה: המחקר השתמש בשאלונים שהועברו לצוות הרפואי בבית החולים. סה"כ נאספו 298 שאלונים מלאים בשלושים מחלקות, וכן נאספו נתונים על דיווחי טעויות על ידי הצוות ממערכת איסוף הנתונים של בתי החולים במשך שנתיים עוקבות.

ממצאים עיקריים: כאשר הצוות הרפואי מאמין שמצפים ממנו להפעיל שיקול דעת:
1. ככל שיש יותר סטנדרטיזציה נתפסת, מקיימים אותה פחות.
2. קיום הנהלים מביא לגידול במספר הדיווחים. לפיכך, כאשר הצוות תופס שיש מעט סטנדרטיזציה, מקיימים יותר את הנהלים, וקיום הנהלים מביא לגידול במספר דיווחי הטעויות. לעומת זאת, כאשר הצוות הרפואי תופס שלא מצפים ממנו להפעיל שיקול דעת.
3. התפיסה שיש יותר או פחות סטנדרטיזציה אינה משנה את מידת קיום הנהלים.
4. קיום או אי קיום הנהלים לא משנה את מספר הדיווחים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הצוותים הרפואיים חייבים להיות משוכנעים שמצפים מהם להפעיל שיקול דעת. כאשר הצוות הרפואי תופס שקיים עודף נהלים (סטנדרטיזציה), זה פוגע בקיום הנהלים. בכדי להגביר את קיום הכללים והנהלים צריך את המעט האפשרי. לעיתים זה נוגד את הנטייה הקיימת להוסיף עוד ועוד נהלים וסטנדטרטיזציה בכדי לשלוט בעבודת היומיום של הצוות. מקבלי ההחלטות האחראיים על קביעת הכללים לפיהם מתנהלת ומתפקדת המערכת צריכים להכיר בכך שהצוותים הרפואיים המתמודדים עם המציאות היומיומית המורכבת מחליטים ובוחרים באיזו מידה לקיים את הנהלים שנקבעו. לעיתים מנהלים אינם שבעי רצון מכך שההנחיות שלהם מיושמות במידה חלקית. הפרדוקס שהממצאים שלנו מציעים הוא שמקבלי ההחלטות לא רק שלא צריכים להילחם בתופעה הזו של מצבי הבחירה של הצוותים הרפואיים אלא צריכים לעודד אותה.

תאריך סיום המחקר: 01/2017