חוקרים: גבע שנקמן¹, כפיר יפרח²

רקע: גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים מבוגרים וזקנים (שמעתה ייקראו הומוסקסואלים) נמצאים בסיכון גבוה ביחס להטרוסקסואלים לפגיעות בבריאותם הפיזית והנפשית. בישראל כמעט שלא נערך מחקר בנושא, והוא נחוץ לזיהוי צרכיה הייחודיים של אוכלוסיית ההומוסקסואלים ולהתאמת שירותי הבריאות לצרכיה.

מטרות: 1) בחינת ההבדלים בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים במדדי בריאות. 2) אפיון הצרכים של הומוסקסואלים משירותי בריאות. 3) זיהוי גורמים מקלים ומונעים הקשורים בפנייה של הומוסקסואלים לשירותי בריאות.

שיטה: מחקר 1 השווה במדדי בריאות פיזית ונפשית 173 הומוסקסואלים עם 173 הטרוסקסואלים המקבילים להם במשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר 2 כלל ניתוח איכותני של ראיונות עם 81 הומוסקסואלים.

ממצאים עיקריים: לא נמצאו אפקטים עיקריים להבדלים בין האוכלוסיות במדדי בריאות פיזית ונפשית. לצד זאת, גיל וסטטוס זוגי מיתנו את הקשר בין נטייה מינית ומדדי בריאות כך שהומוסקסואלים בגילאים מבוגרים יותר או שאינם בזוגיות הראו פגיעות גבוהה יותר ביחס להטרוסקסואלים צעירים יותר או שנמצאים בזוגיות. הניתוח האיכותני סימן פקטורים המעכבים צריכת שירותי בריאות בקרב הומוסקסואלים לצד זיהוי צרכים ייחודיים.

מסקנות: המחקרים מסמנים פגיעות מוגברת בזירה הבריאותית והנפשית להומוסקסואלים בגילאים מבוגרים יותר ושאינם בזוגיות. זוהו פקטורים המעכבים נגישות לשירותי בריאות לצד סימון צרכים ייעודיים של הומוסקסואלים מבוגרים ממסגרות בריאות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים מצביעים על צורך בקידום גורמי תמיכה ייעודיים לצד פעילות המכוונת לצמצום סטיגמה ודעות קדומות בקרב נותני שירותי בריאות.

תאריך סיום המחקר: 06/2021