חוקרים: בריאן רייכמן^{1, 2}, שאול דולברג³

רקע: ברפואת היילוד (ניאונטולוגיה), קיימים מדדים סטנדרטים המומלצים לניטור ושיפור איכות ובטיחות הטיפול.

מטרות: בחירת מדדי איכות לטיפול נמרץ ילודים אשר יהוו קונסנזוס והטמעת המדדים הנבחרים במסד ילודים במשקל לידה נמוך בישראל.

שיטה: בחירת מדדי האיכות נעשתה באמצעות שיטת הלימה RAND/UCLA אשר מסווגת את הקונצנזוס על בסיס דירוג חציון הציונים שכל מדד מקבלוהמצאות או העדר אי-הסכמה. צוות רופאים מנהלי יחידות ואחיות אחראיות ביחידות לטיפול נמרץ יילודים, דרגו מדדי איכות סנדרטים מומלצים לפי מהימנות, תוקף, תקפות מדעית, שימושיות וציון כללי של המדד.
תחילה הקונצנוס דורג לפי החציון הגבוה ביותר, לאחר מכן לפי אינקס אי הסכמה (Disagreement Index ) הנמוך ביותר ולבסוף לפי ממוצע הסטיה המוחלטת (Mean Absolute Deviation)הקטנה ביותר מהחציון.

ממצאים עיקריים: שאלונים מלאים התקבלו מ-30 רופאים ו-8 אחיות המייצגים 23 מתוך 27 המחלקות טיפול נמרץ יילודים בישראל.
שניים עשר מדדי האיכות שנבחרו כמדדים עם רמת ההסכמה (קונצנזוס) הגבוהה ביותר, כוללים 11 מדדים שדורגו גבוה ביותר ע"י הרופאים ו-9 שדורגו גבוה ביותר ע"י האחיות.
המדד שדורג במקום הגבוה ביותר ע"י הרופאים היה "אחוז האמהות שקבלו סטרואידים טרום לידה". ארבעה מהמדדים שנבחרו היו קשורים לזיהומים נרכשים בבית החולים; אחוז הילודים עם אלח דם מאוחר, שיעור האירועים של אלח דם מאוחר, שיעור האירועים של אלח דם הקשורים לעירוי מרכזי ((central line ומדדי היגיינת ידיים. שלושה מדדים נוספים שנבחרו, קשורים לבדיקות שיגרתיות המבוצעות ביחידות לטיפול נמרץ יילודים: בדיקות עיניים, בדיקת אולטראסאונד של הראש ומדידת חום בשעה הראשונה לאחר הלידה.

מסקנות: המחקר מצא כי קיימת רמה גבוהה של קונצנזוס בין צוותי נאונטולוגיה הבכירים בבחירת מדדים אשר יכולים לשמש כמדדי איכות ביחידות לטיפול נמרץ יילודים בישראל. כמו כן, מדדים אלו יכולים לאפשר הערכת ביצועים ותוכניות התערבות עתידיות.

תאריך סיום המחקר: 06/2015