חוקרים: אמיתי אוברמן¹, מירי בנטואיץ'², נעמי דיקמן²

רקע: ארגון הבריאות העולמי קורא לשפר גישת המטפלים כלפי החולים במחלת הדמנציה, לצד הכרה בעובדה ששיעור הגיוון התרבותי בקרב המטפלים עולה בהתמדה. מטרות: לבדוק קיום הבדלים בקרב מטפלים מקצועיים מקבוצות תרבותיות שונות (צברים, ערבים, יוצאי בריה"מ) באשר לעמדותיהם לגבי האוטונומיה וכבוד האדם של מטופליהם הדמנטיים, ולבחון מעורבותם של משתני רקע נוספים.

שיטה: מחקר משולב המורכב מניתוח תוכן איכותני של ראיונות עם 20 מטפלים מקצועיים מהקבוצות השונות וניתוח כמותני מבוסס שאלונים שנבנו מתוך ממצאי המחקר האיכותני, ושעליהם השיבו כ-200 איש.

ממצאים עיקריים: נמצאו הבדלים משמעותיים בתפיסת כבוד האדם והאוטונומיה, בין מטפלים יוצאי בריה"מ לבין מטפלים ערבים וצברים, בעיקר בבתי אבות (ממוצע אוטונומיה: 2.97, 4.07 ו-4, בהתאמה; כבוד האדם: 3.17, 4.1 ו-4.07 בהתאמה). רגרסיה לינארית מרובה שמתמקדת בבתי האבות מורה שהמשתנים המובהקים שמשפיעים ביותר על מדדי האוטונומיה וכבוד האדם הם: תרבות-אתניות: ערבים/רוסים (0.84, ו-0.62), התחשבות במשפחה של החולה (0.29, ו-0.3). לגבי מדד האוטונומיה נמצא שגם היותה של המטפלת אישה משפיע (0.24). בבית החולים למשתנה התרבות-אתניות לא היתה השפעה לגבי כבוד האדם ואוטונומיה.

מסקנות: בבתי אבות מטפלים מהמגזר הערבי מציגים גישה שמכבדת יותר את האוטונומיה וכבוד האדם של מטופליהם ביחס לאלו המשתייכים ליוצאי בריה"מ.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: השתלמות מקצועית לצד חניכה פרטנית של מטפלים יוצאי בריה"מ ע"י מטפלים ערבים עשויה לשפר את הגישה לכבוד האדם ואוטונומיית מטופלים בבתי-אבות.

תאריך סיום המחקר: 10/2015