חוקרים: נורית גוטמן¹, גילי שנער¹

רקע: המידע המופץ לציבור ממערכת הבריאות בתקופת מגפה המאופיינת באי ודאות מיועד להיתפס כאמין וכעונה על צרכיו, ולהתמודד בידיעות כזב

מטרות: ללמוד כיצד תכנים תקשורתיים (הסברתיים) שהופצו לציבור עומדים בקריטריונים של תקשורת סיכונים/בריאות, האתגרים בהפצת המידע שנעשתה בפועל מנקודת ראות של צוותים מקצועיים, תפיסות בציבור לגבי המידע שהופץ ו"מידע כוזב".

שיטה: ניתוח תוכן איכותני וכמותני של מעל ל 1,000 תכנים תקשורתיים שהופצו ע"י משרד הבריאות, פיקוד העורף ורשויות מקומיות; 110 ראיונות עם צוותים מקצועיים ממערכת הבריאות, פק"ר, רשויות מקומיות ותושבים/ות; סקר מקוון (n=1002); ניתוח רשת.

ממצאים עיקריים: הערכת אמינות מוגבלת במידע המופץ ע"י משרד הבריאות; תחושה שיש "ידיעות כזב בכל מקום"; חומרים תקשורתיים מתייחסים במידה מוגבלת לנושאים שחשובים לציבור, שימוש בעייתי בהפחדה ובביטויים של קרב. ברשויות מקומיות הודגש הצורך בקשר ובתמיכה מקצועית ממשרד
הבריאות. לחומרים ברמת הרשות המקומית יתרון בהתאמה לוקאלית אבל רשויות מוגבלות בידע מקצועי ובמשאבים.

מסקנות: מסקנות: חוסר שקיפות והחלטיות יתר מפחיתות את האמינות במידע המופץ ממשרד הבריאות. חוסר-תיאום באסטרטגיות תקשורתיות בין הגופים השונים יצר כפילויות ללא ערך מוסף.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: - להתאים את היכולת התקשורתית של משרד הבריאות למצב של מגפה.
- להציג התלבטויות ואי ודאות, לספק מידע יישומי מפורט להתמודדות עם קשיים ולהדגיש התנהגויות נורמטיביות חיוביות.
- לשפר את השת"פ/תיאום באסטרטגיות תקשורת בין הגופים השונים.
- לספק ליווי ולחזק את הידע המקצועי והתשתיות התקשורתיות ברשויות מקומיות.
- לאמץ גישה הוליסטית רב תחומית באסטרטגיה התקשורתית.
- להבחין בין מיס/דיסאינפורמציה ולתת כלים לציבור להתמודד עימם.
- לשלב בקרה מקצועית ואתית על חומרים תקשורתיים שמופצים בכל הרמות והגופים.

תאריך סיום המחקר: 08/2022