חוקרים: שירלי ורנר¹, שירה ילון-חיימוביץ¹, מיכל טנא רינדה²

רקע: מערכת הבריאות מחויבת על פי חוק להנגשת שירותי בריאות לאנשים עם מוגבלות שכלית (מ"שה). יחד עם זאת לרופאים רבים חסר ידע והכשרה לתקשורת עם אוכלוסיה זו, ועמדותיהם עשויות להשליך על יעילות מתן הטיפול.

מטרות: לבחון את הגורמים הקשורים ליישום עקרונות תקשורת יעילה עם מטופלים אלו בקרב רופאים.

שיטה: רופאים (N=440) מילאו שאלון מחקר כמותני.

ממצאים עיקריים: נמצאו שלושה דפוסי תקשורת יעילה: מסירת מידע כדי לאפשר למטופל בחירה, מתן הכנה מקדימה ופישוט מידע. מסירת מידע והכנה מקדימה נובאו על-ידי רופאים מבוגרים יותר, תמיכה פחותה יותר בעמדה כי הטיפול באוכלוסיה זו לא נחשק ותמיכה רבה יותר בעמדה כי הטיפול באוכלוסיה זו הינו חלק מתפקידם. רופאים בעלי יותר מטופלים עם מ"שה ופחות רגשות שליליים בטיפול מסרו יותר מידע למטופלים. רופאים שתמכו יותר בעמדה כי מטופלים עם מ"שה אינם מסוגלים להחליט לבד סיפקו יותר הכנה. פישוט מידע היה רב יותר בקרב רופאות, בעלי הכשרה, אלו שתמכו יותר בעמדה כי הטיפול באנשים עם מ"שה הינו חלק מתפקידם ובעלי יותר רגשות דחק בטיפול.

מסקנות: חשוב ליישום שלושת עקרונות התקשורת בטיפול באנשים עם מ"שה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. לפתח ולהפיץ רשימה של עקרונות מנחים לתקשורת יעילה עם מטופלים עם מ"שה.

2. לפתח הכשרה להגברת הידע והרגישות של רופאים לאוכלוסיה זו.

3. להתאים את שירותי קופות החולים ברמה מערכתית באופן שיאפשרו טיפול נגיש לאוכלוסיה זו.

תאריך סיום המחקר: 05/2015