חוקרים: רות וייצברג¹, ודים פרמן²

רקע: ב-2010 החל משרד הבריאות ברפורמה שהגבירה את אימוץ התשלומים הדיפרנציאליים (PRG) לבתי החולים במקום תשלום לפי יום אשפוז. מטרותיה היו: צמצום פערים בין עלויות ומחירים ושיפור יכולתו של המשרד לקבוע מדיניות, לעקוב ולבקר. ב-2015 היוו תשלומי ה-PRG מחצית מהכנסות הפרוצדורות. בכוונת המשרד להמשיך ליצור קודי PRG.

מטרות: ללמוד על השפעת הרפורמה על פעילות בתי החולים, על ההנהלה ועל הרופאים במחלקות הרלוונטיות.

שיטה: המחקר משלב מידע כמותי מניתוח נתוני משרד הבריאות על כל בתי החולים בין השנים 2016-2005, לפי מחלקה ופרוצדורה, וניתוח איכותני של ראיונות עומק חצי-מובנים שנערכו עם 35 מנהלים, מנהלי כספים, מנהלי מחלקות ורופאים בחמישה בתי חולים.

ממצאים עיקריים: לא הצלחנו להוכיח כי הרפורמה תרמה לשינויים במשכי אשפוז, בנפח הפעילות או בתמהיל המטופלים במחלקות שהשתתפו ברפורמה וב-15 פרוצדורות שנבדקו.
בניתוח האיכותני עלה המתח בין התמריצים ובין החסמים לשינוי המקשה על המערכת להגיב לשינוי בשיטת התשלום.
הרפורמה תרמה ליצירת שפה משותפת המקדמת קידוד, מדידת פעילות ושקיפות, ומאפשרת תכנון ושיח כלכלי בין רופאים ומנהלים.
עוד היא תרמה לארגון מחדש של הפעילות והמשאבים בבתי החולים, לרבות הסטת הפעילות מהבוקר לאחר הצהריים, ומהאשפוז לאשפוז-יום.

מסקנות: אופיים הציבורי ומערך ההתחשבנות המורכב של בתי החולים מגבילים את יכולת הזיהוי של אופן תגובתם לתמריצים הכלכליים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מומלץ לתאם בין התמריצים של שיטות התשלום ובניהם לבין הרגולציה כך שלא תיווצר סתירה ביניהם.

תאריך סיום המחקר: 01/2019