חוקרים: חגי בועז¹, אביתר נשר², רחל מיכוביץ², ורד ניסנוב קופמן²

רקע: תרומות שנלקחות מאנשים חיים הן המקור המרכזי להשתלות כליה בישראל. תרומות אלה מגיעות משני מעגלים חברתיים: המשפחה וקהילה. המעגל השני מתייחס לתרומות איברים מאנשים חיים לזרים. הספרות הקיימת טוענת שתרומות איברים לזרים מגיעות לרוב מהמגזר הדתי והחרדי ומכוונות רק לציבור היהודי.

מטרות: מחקר זה בודק טענה זו באמצעות שרטוט הפרופיל הסוציו-דמוגרפי של שתי קבוצות התורמים. עוד מבקש המחקר להשוות שורה של עמדות ותפיסות ביחס לחווית התרומה, תפיסות אמוניות וסובלנות בין שתי אוכלוסיות התורמים.

שיטה: נערך סקר שהקיף 749 משיבים, 400 מהמשפחה ו-349 מהקהילה. תשובות המשיבים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית, ניתוח אשכולות ורגרסיה לוגיסטית מולטינומית.

ממצאים עיקריים: הממצאים איששו את הטענה כי רוב התורמים מהקהילה כמגיעים מהמעגלים הדתיים והחרדים. עוד גילה המחקר כי תורמים אלה הם בעיקרם גברים, משכילים, ומתגוררים בקהילות קטנות. כמו כן, למרות שלא נמצא הבדל מובהק בסולם הסובלנות בין שתי הקבוצות, התורמים מהקהילה השיבו ברובם כי הם מעדיפים שהזהות הלאומית של המקבל תהיה זהה לשלהם, אם כי היו אדישים יחסית למידת האדיקות הדתית של המקבל.

מסקנות: ממחקר זה עולה כי הטענה בדבר תיחום התרומה לקהל יהודי נכונה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות:
על מנת להתגבר על היבט זה של אי שוויון ועם זאת לא לצמצם את היקף תרומות האיברים מהקהילה, אנחנו ממליצים להגביר את המודעות לתרומות איברים דרך המרכז הלאומי להשתלות כתרומות אוניברסליות ללא התניה.

תאריך סיום המחקר: 05/2023