חוקרים: מוחמד ח'טיב ¹, איבון מנסבך- קליינפלד ², אחמד שיח' מוחמד ¹, פרופ' מאלק יוסף ³

רקע: גורמים בריאותיים, כלכליים וחברתיים הציבו את האוכלוסייה הערבית בישראל בסיכון גבוה יותר לתחלואה ותמותה מהקורונה. שיעורים גבוהים של תחלואה כרונית, עישון, השמנה, ומצב כלכלי ירוד הפכו את ההתמודדות של אוכלוסייה זו ומוסדותיה עם המגפה לאתגר עצום.

מטרות: בדיקת השפעת הקורונה על האוכלוסייה הערבית ובחינת אסטרטגיות ההתמודדות עם המגפה והגורמים המשפיעים עליה.

שיטה: מחקר חתך טלפוני בקרב 1533 משתתפים בני 18 ומעלה, בתקופת הגל השני. השאלון כלל מידע אישי, מצב בריאותי, ידע ותפיסות לגבי הקורונה ומקורות המידע.

ממצאים עיקריים: מגפת הקורונה גרמה נזק כלכלי שהתבטא בירידה בהכנסה, צמצום היקף התעסוקה ואבטלה, הדרדרות במצב הבריאות הכללית והנפשית. ההיענות להנחיות השתפרה בתקופת הגל השני לעומת הראשון בהתייחס לריחוק חברתי, עטית מסכות והיגיינה אישית אך לא לגבי הימנעות מביקורי חברים וקרובים ויציאה לקניות. רמת הפגיעות הנתפסת של הפרט הנה אחד הגורמים המרכזיים המשפיע על ההיענות להנחיות. נמצאו שינויים בדפוסי האכילה והפעילות הגופנית אך לא בשיעורי העישון וצריכת אלכוהול.

מסקנות: המגפה הביאה להעמקת המצוקה הכלכלית והבריאותית. ההיענות להנחיות השתפרה עם התקדמות המגפה. משרד הבריאות, הרשויות המקומיות ורופאי המשפחה מהווים מקורות המידע מרכזיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לחזק את מערך ההסברה תוך התמקדות בסיכוני ההדבקה ובקבוצות אוכלוסייה ספציפיות. כמו כן, להנגיש טכנולוגיות ללמידה ועבודה מרחוק ולפתח מערך ההתערבויות לקידום אורח חיים בריא.

תאריך סיום המחקר: 07/2021