חוקרים: שירן בורד¹, כרמית סטרן¹, בתיה מג'ר²

רקע: לקידום בריאות חשיבות לבריאות האישה והתינוק. במסגרת סל הבריאות, זכאיות נשים בהיריון למעקב בטיפות החלב בפיקוח משרד הבריאות או במסגרת קופות החולים. ההבדלים בקידום בריאותן של הנשים בין מסגרות אלו לא נבדקו.

מטרות: בחינת ההבדלים בהתנהגויות בריאות (נטילת ברזל וחומצה פולית, היענות לחיסון שפעת ושעלת והנקה) והתנהגויות סיכון (שתיית אלכוהול ועישון) כתלות במסגרת מעקב ההיריון.

שיטה: מחקר חתך, שכלל שאלון אנונימי למילוי עצמי, ונערך בקרב 850 נשים עד 9 חודשים לאחר לידה, המגיעות לביקור שגרתי בטיפות חלב במחוז חיפה.

ממצאים עיקריים: כשליש מהמשתתפות (274, 32.2%) ביצעו מעקב הריון בטיפת חלב, ו-576 נשים (67.8%) ביצעו מעקב הריון במסגרות אחרות. נשים צעירות יותר, ערביות, מסורתיות/דתיות, בעלות השכלה שאינה אקדמאית ואשר הכנסתן ממוצעת או נמוכה מהממוצע, היו בעלות סבירות גבוהה יותר לביצוע מעקב ההיריון בטיפת חלב.
ביצוע מעקב היריון בטיפת חלב אינו מנבא באופן ישיר התנהגויות בריאות והתנהגויות סיכון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, אך קשור לקבלת מידע במהלך ההיריון, ולעמדותיהן של הנשים בנוגע להתנהגויות מקדמות בריאות בהיריון.
עמדות הנשים והמידה בה קיבלו מידע במהלך הריונן נמצאו כמנבאים את רוב התנהגויות הבריאות והסיכון שנחקרו.

מסקנות: עמדות האישה וקבלת מידע בנוגע להתנהגויות בריאות הינן בעלות חשיבות רבה בקידום התנהגויות בריאות בקרב נשים בהיריון ולאחר לידה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ישנה חשיבות למתן מידע בתחומי קידום הבריאות על ידי אנשי המקצוע הבאים במגע עם נשים הרות.

תאריך סיום המחקר: 02/2019