חוקרים: רחלי ניסנהולץ גנות^{1, 2}

רקע: הכשרת אחיות מומחיות בישראל החלה בשנת 2009, עם פתיחת מסלול מומחיות בטיפול-תומך. בשנת 2013 הוספה הכשרה בגריאטריה ובהמשך נוספו תחומים נוספים. ראוי לבחון את המקצועות הללו, תרומת וכיווני התפתחות עתידיים לאור השינוי הדמוגרפי והעלייה בתחלואה הכרונית.

מטרות: בחינת הפוטנציאל להתפתחות העתידית של האחיות המומחיות בגריאטריה ובטיפול-תומך ותרומתן למערכת הבריאות, תוך דגש על הקהילה.

שיטה: שילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות הכולל 26 ראיונות עומק מובנים-למחצה עם אחיות מומחיות ואנשי מקצוע רלוונטיים וסקר אינטרנטי בקרב 89 אחיות מומחיות בגריאטריה (29) ובטיפול-תומך (60).

ממצאים עיקריים: מאפייני רקע: מרבית המומחיות הן נשים (84%) ילידות הארץ (69.3%) ויהודיות (64%). למעלה ממחצית (52.6%) בעלות ותק של 1-4 שנים כמומחיות. 71.4% מועסקות במשרה מלאה.
סביבת העבודה: האחיות מרגישות מוערכות בעבודתן על ידי מנהלים ומטופלים וכי הן מהוות סמכות מקצועית.
אתגרים וחסמים: ביסוס מעמד המומחית מול צוותים ומול מטופלים, המשך למידה מעשית ותיאורתית לאורך זמן ומחסור בתקנים. מומחיות בטיפול-תומך ציינו אתגר של עומס (לרבות עומס רגשי) והטמעת הטיפול התומך במערכת.
הכשרה מקצועית: 58% מהאחיות היו שבעות רצון מהקורס במידה רבה מאוד/רבה. 70.8% סברו כי חסרים תכנים.
עתיד המקצוע: 76.3% מהאחיות מהמומחיות סבורות במידה רבה מאד/רבה שעוד חמש שנים תפקיד האחות המומחית יתרחב. 88.1% מהמשיבות היו ממליצות לאחיות אחרות להצטרף למקצוע.

מסקנות: פוטנציאל השימוש באחיות מומחיות הוא רב ועשוי לתרום למטופלים, לצוותים המטפלים ולמערכת. הרחבת סמכויותיה והעיגון שלהם חשובים מאוד לקידום מהלך שכזה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: • חידוד הגדרת תפקיד האחות המומחית והסדרת סמכויותיה.
• התאמת ההכשרה המקצועית לדרישות התפקיד ופיתוח מנגנון לעדכון ידע שוטף.
• חיזוק הקשרים והאמון בין הממסד הרפואי לבין האחיות המומחיות.
• מיצוב האחות המומחית על ידי פעולות מיתוג שונות.

תאריך סיום המחקר: 09/2021