חוקרים: שירלי בר-לב¹, נורית אזר², איילה גונן¹, יפה בן-אברהם², דיצה ביימל¹

רקע: כשלים בשימוש במערכות מידע התומכות בתהליכים קליניים נגרמים בעיקר בשל העדר התאמה בין תהליכי העבודה הנהוגים במחלקות, לבין אלו שמערכת המידע מחייבת.

מטרות: לאתר את דפוסי השימוש במערכת ה"אופק" במחלקות השונות.
לבחון כיצד השימוש במערכת ה"אופק" השפיע על שיתוף בידע בין הרופאים והאחיות בבית החולים, ועל ניהול הזמן בתוך המחלקות.

שיטה: שילבנו שיטות מחקר איכותניות וכמותניות: ראיונות עומק, תצפיות, ניתוח תוכן של מערכות המידע, ושאלון למילוי עצמי (סקר) עליו השיבו 128 אנשי צוות, רופאים ואחיות.
המחקר נערך במחלקות: פנימית, כירורגית, נשים, נוירולוגית ואמבולטוריה.

ממצאים עיקריים: במערכת ה"אופק" נעשה שימוש מזדמן. בקרב הרופאים, שביעות הרצון מהמערכת מעט גבוהה יותר מזו של האחיות. השימוש במערכת הושפע בעיקר מתפיסת התרומה של המערכת לניהול הטיפול, ומתפיסה חיובית/שלילת של התכונות הטכניות. ההתייחסות למערכת ה"אופק" היא כאל מערכת מגבה. נעשה בה שימוש בעיקר במקרים שבהם קשה לחלץ מידע רלבנטי מהמטופלים, או במקרים של אי בהירות באשר להתפתחות המחלה.
דפוס השימוש הושפע בעיקר מהקושי לשלוף את המידע מהמערכת ה"אופק" ולהזינו ברשומה הממוחשבת.

מסקנות: יש לשאוף ליצירת מערכת מידע אחת שתדע למחשב את הרשומה הרפואית, לשאוב מידע ממאגרים חיצוניים, ותאפשר שליפה והזנה פשוטה של המידע.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: חשוב ליצור מנגנון מחשובי שיתריע על תוצאות מעבדה חריגות, על אשפוזים תכופים, ועל רגישויות - כל אלו יקלו על קבלת ההחלטות, וישפרו את רמת הרלבנטיות של מערכת ה"אופק" לשגרת יומם של המטפלים.

תאריך סיום המחקר: 11/2017