חוקרים: עמיר שמואלי¹

רקע: קיים מתח מסורתי וארוך שנים בין צעדים מקדמי יעילות לבין צעדים מקדמי הוגנות.

מטרות: יעדי המחקר הם לנתח את החשיבות היחסית של שיקולי יעילות והוגנות אצל קובעי מדיניות הבריאות בישראל ברמה ההצהרתית, להשוותה לזו שנמצאה במדינות אחרות, ולזו המתבטאת בדירוג הטכנולוגיות על ידי ועדת הסל (משנת 2006/7).

שיטה: המשקלות היחסיים של הקריטריונים נאמדו באמצעות מתודולוגיית ה Discrete Choice Experiment על ידי שימוש בתכנת Minds1000. הקריטריונים הם אלה ששימשו במחקר הבינלאומי והותאמו למציאות הישראלית. פנינו ל 147 קובעי מדיניות, 65 השלימו את הסקר (שיעור היענות של 44%). 40 בלבד המשיכו וענו על השאלון הדמוגרפי.

ממצאים עיקריים: הממצאים הראו כי בסך הכול, קריטריוני היעילות הינם בעלי משקל כולל של 46% וקריטריוני ההוגנות – 54%. הקריטריון החשוב ביותר הוא "מימון הטכנולוגיה דרוש כדי שגם עניים יוכלו לקבלה", קריטריון הוגנות מובהק. הקריטריון אם הטכנולוגיה מיועדת לטיפול בעיקר בקשישים הוא הכי פחות חשוב ונמצא במקום השביעי.

מסקנות: רופאים מתגלים כבעלי העדפה לשיקולי הוגנות יותר מאלה שאינם רופאים, וקובעי מדיניות שהתנסו בחברות בוועדת הסל מתגלים כבעלי העדפה רבה יותר ממשיבים שלא היו חברי ועדת הסל לשיקולי יעילות. ישראל מתייחדת באיזון יחסי במשקל המיוחס לשיקולי הוגנות ולשיקולי יעילות. לעומת זאת, במדינות המפותחות שבמחקר הבינלאומי, קיימת העדפה ניכרת לשיקולי יעילות. התעדוף שנעשה על ידי חברי ועדת הסל 2006/7 אינו דומה לתעדוף המבוסס על העדפות קובעי מדיניות הבריאות כפי שנגזר מהסקר. דירוג ועדת הסל תואם את דירוג היעילות (לפי עלות ל QALY) יותר מאשר את הדירוג המבוסס על העדפות קובעי המדיניות שענו על הסקר.

תאריך סיום המחקר: 12/2014