חוקרים: קובי פלג^1,2, שרון גולדמן¹

רקע: מחקרים מהעולם מצאו קשר בין הסיכון להיפצע לבין רמה חברתית-כלכלית (רח"כ). למרות שבוצעו בישראל מחקרים רבים בתחום אי-שוויון בבריאות, לא נחקר ברמה הלאומית הקשר בין רח"כ לבין הסיכון להיפגעות.

מטרות: לבחון האם קיים קשר בין רח"כ לבין אשפוז עקב טראומה.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על הצלבת נתונים מרישום הטראומה הלאומי עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ממצאים עיקריים: המחקר כלל 1,064,174 תושבים מתוכם 1.69% אושפזו עקב טראומה (2008-2011). נמצאו פערים בסיכוי להתאשפז עקב טראומה לבין רח"כ. אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות 3-10 בהשוואה לאשכולות 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. להבדיל, אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הנם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. גם בקרב ילדים נמצאו שוני, ילדים הגרים באשכול 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לגיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.

מסקנות: בישראל קיים קשר מובהק בין אשפוז עקב היפגעות לבין רח"כ.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המחקר איתר אוכלוסיות ספציפיות, ברמת השכונה, הנמצאות בסיכון גבוה לסוגים שונים של היפגעות. בהתבסס על ממצאים אלו יש לבנות ולהפעיל תכניות התערבות שיתמקדו באוכלוסיות שתוארו לעיל כקבוצות בסיכון.

תאריך סיום המחקר: 08/2014