חוקרים: ניסים כהן¹, דני פילק²

רקע: "תשלומים בלתי-פורמאליים" על שירותי בריאות קיימים בתצורות שונות בעשרות מדינות ברחבי העולם. ההתייחסות לתופעה בישראל היא בעיקר דרך הדיון אודות "רפואה שחורה". המושג "רפואה שחורה" מתייחס למגוון של פעילויות שונות אשר פרטים נוקטים בהן על מנת לספק לעצמם שירותי בריאות עדיפים בצורה בלתי חוקית או כזו שעל סף החוקיות. למשל: תשלום ישיר לרופאים בעד קיצור תור לטיפול (בעיקר ניתוחים); תשלום לרופא על מנת שהוא עצמו יטפל בחולה באופן אישי; מתן מתנות והטבות למטפל לפני או אחרי טיפול; שימוש שרופאים עושים במכשור ומבנים ציבוריים ללא רשות על מנת לטפל בחולים פרטיים שלהם ועוד.

מטרות: מטרתו של מחקר זה היא לספק חקירה יסודית ושיטתית של תופעת הרפואה השחורה בישראל. המחקר בדק מהם היקפי התופעה בישראל? מה הם מאפייניה? מה הם הגורמים המשפיעים עליה? וכיצד ניתן לנסות ולצמצמה?

שיטה: הניתוח הכמותני התבסס על הצגת סטטיסטיקה תיאורית והסקית באמצעות תוכנות ייעודיות, בהתבסס על מדגם מייצג של 1106 נשאלים, כולם מעל גיל 30. החלק האיכותני התבסס על ניתוח ראיונות ומקורות מידע שונים.

ממצאים עיקריים: מחקרנו מצא כי הגם שרפואה שחורה, בתצורתה ה"קלאסית", הצטמצמה בישראל (יחסית לדיווחים של מחקרים קודמים), היא עדיין קיימת במקומות שונים ורבים במערכת הבריאות בישראל.

מסקנות: ממצאינו מטילים ספק מסוים ביכולותיו של המודל של אלברט הירשמן להסביר את תופעת הרפואה השחורה בישראל. בניגוד לספרות, לא מצאנו קשרים מובהקים בין אופציות ה"קול" ו"אי שביעות רצון" לבין רפואה שחורה. בהתאם למודל של הירשמן מצאנו כי רפואה שחורה כן קשורה עם מידת האמון של בני האדם במערכת הבריאות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אנו טוענים כי טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי, כפי שהוא קיים במערכת הבריאות בישראל, מוביל חלקים מהציבור להשתמש בתצורות חדשות של רפואה שחורה. בהתאם לכך, אנו מציעים שורה של המלצות למקבלי ההחלטות אשר לדעתנו עשוית לצמצם את התופעה.

תאריך סיום המחקר: 09/2014