רפואה מרחוק לכולם–עמדות וחסמים לשימוש במגזר החרדי
חוקרים: שירה רמות1, סיון בן אברהם שולמן1, אנג'לה שיטרית1, גליה ברקאי2
- מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות
- מרכז רפואי ע"ש שיבא
רקע: לרפואה מרחוק תועלת רבה למטופל ולמערכת הבריאות, אך יחד עם זאת, ישנו קושי במתן השירותים באופן שיווני לכלל האוכלוסיות. לאוכלוסייה החרדית מאפיינים ייחודיים העלולים להוות חסם לשימוש ברפואה מרחוק. אוכלוסייה זו לרוב נמנעת משימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ובפרט באינטרנט מסיבות אידאולוגיות-דתיות ולכן נמצאת בפער מהאוכלוסייה הכללית בצריכת שירותים מקוונים וברמת אוריינות דיגיטלית.
מטרות: הערכת שיעור השימוש ברפואה מרחוק בקרב המגזר החרדי בישראל ובחינת הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפים, בריאותיים ושימוש בטכנולוגיה דיגיטלית לבין שימוש ברפואה מרחוק (פניה לגורם רפואי מרחוק וביצוע פעולות ניהוליות). בנוסף- מיפוי חסמים לשימוש ברפואה מרחוק, דרכים להרחבת השימוש במגזר החרדי ובדיקת נכונות לאשפוז בית מרחוק.
שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה מדגם מייצג של 1,460 משתתפים מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת. שאלון טלפוני כלל שאלות על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים כולל זרם חרדי, שימוש בשירותי בריאות רגילים, שימוש באינטרנט ונגישות למכשירים דיגיטליים, עמדות וחסמים ונכונות לאשפוז בית מרחוק.
שימוש בשרותי רפואה מרחוק בשנה האחרונה כלל התכתבות עם גורם רפואי, שיחה טלפונית, שיחת וידיאו, הזמנת תור, הזמנת תרופות, צפייה במידע אישי ושליחת בקשות למרפאה. הערכת גורמים הקשורים לשימוש ברפואה מרחוק נבדקה בעזרת רגרסיה לוגיסטית.
שימוש בשרותי רפואה מרחוק בשנה האחרונה כלל התכתבות עם גורם רפואי, שיחה טלפונית, שיחת וידיאו, הזמנת תור, הזמנת תרופות, צפייה במידע אישי ושליחת בקשות למרפאה. הערכת גורמים הקשורים לשימוש ברפואה מרחוק נבדקה בעזרת רגרסיה לוגיסטית.
ממצאים עיקריים: ישנו שימוש ברפואה מרחוק במגזר החרדי אך בשיעור הנמוך מהאוכלוסייה הכללית - 39% שימוש בפניה לגורם רפואי מרחוק ו-42% שימוש באחת מפעולות ניהוליות מרחוק. צורת הפניה השכיחה ביותר לגורם רפואי מרחוק היא באמצעות שיחה טלפונית. לרוב המשיבים יש טלפון כשר ורק למחציתם יש מחשב נייד. נמצא כי נשים, צעירים (קבוצת הגיל של 30-44), בעלי הכנסה גבוהה, מי שמבקר יותר אצל רופא משפחה ומשתמש יותר באינטרנט- משתמש יותר ברפואה מרחוק. החסם העיקרי לשימוש הוא סיבה דתית-אידאולוגית וכשליש מהמשיבים ציינו שאין ברשותם טלפון חכם/אינטרנט. כשליש מהמשיבים ציינו מכשיר כשר "סגור" רק לצורך שירותי רפואה מרחוק כפתרון לשימוש ויותר ממחצית מהמשיבים הביעו הסכמה לאשפוז בית מרחוק של קרוב משפחה הזקוק לאשפוז.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: תוצאות המחקר יוכלו לסייע לקובעי מדיניות בהרחבת שירותי רפואה מרחוק בחברה החרדית. יש לתת את הדעת לחסם האידאולוגי-דתי בהטמעת שירותי רפואה מרחוק באופן המותאם לאוכלוסייה החרדית.
מס’ מחקר: ר/2021/80
תאריך סיום המחקר: 12/2024