חוקרים: שרון שניטמן¹, סיימון וולפסון²

רקע: לרופאים תפקיד מרכזי ביישום המדיניות בתחום הקנביס הרפואי, כאחראים על המלצה על קנביס רפואי. עם זאת, מעט ידוע על הגורמים המשפיעים עליהם בהחליטם על המלצה על קנביס רפואי.

מטרות: זיהוי גורמים המשפיעים על כוונות רופאים בישראל להמלצה על קנביס רפואי.

שיטה: מחקר איכותני, הליך דלפי ומחקר חתך.
השתתפו 247 רופאים (רופאי כאב, אונקולוגים ורופאי משפחה).

ממצאים עיקריים: רופאי כאב החזיקו בעמדות השליליות ביותר בקשר להמלצה על קנביס רפואי, האונקולוגים בנורמות החיוביות ביותר, ולרופאי המשפחה היו רמות שליטה וידע נמוכים יותר. הכוונות להמלצה לתיאור מקרה של חולה סרטן היו גבוהות יותר מאשר לתיאור מקרה של חולה כאב. נמצאו קשרים חיוביים בין כוונות להמלצה לחולה האונקולוגי ובין ניסיון עבר ועמדות חיוביות. נמצאו קשרים חיוביים בין הכוונות להמלצה לחולה הכאב ובין עבודה בקליניקה פרטית, עמדות חיוביות, תפישת שליטה גבוהה, נורמות חיוביות, וקשר שלילי בין כוונות ובין ידע.

מסקנות: מחקרים קודמים הדגישו את חוסר הידע כחסם להמלצה ראויה על קנביס רפואי.
במחקר זה נמצאו גורמים חברתיים נוספים הקשורים לכוונות להמלצה. נראה כי גורמים אלה משמעותיים יותר בתחום הטיפול בכאב מאשר בתחום האונקולוגי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מחסור בידע אינו הגורם המשמעותי ביותר להמלצה על קנביס רפואי, ולאור הדיונים בנוגע להכשרות רופאים בתחום, ראוי כי אלו לא יתמקדו בהנחלת ידע בלבד.
בנוסף, הממצאים מצביעים על צרכים שונים – בנוגע למדיניות, הכשרה וקווים-מנחים – בקרב רופאים ממקצועות שונים.

תאריך סיום המחקר: 05/2017