חוקרים: אדם רוז¹, רננה איתן², גדי לובין², משה ביסטרה²

רקע: שימוש בשיחות וידאו לצרכי הערכה, טיפול ומעקב פסיכיאטרי הפכו נפוצות, אך לא נחקרו לשם אשפוז בכפיה.

מטרות: 1) בחינת השפעת בדיקות טלה-פסיכיאטריה על מדדים אדמיניסטרטיביים וקליניים של מטופלים במיון לצורך אשפוז בכפיה בהשוואה להערכה פנים מול-פנים.
2) הערכת תהליך ההטמעה של טלה-פסיכיאטריה לשם אשפוז בכפיה במיון.

שיטה: עם קבלת אישור ממשרד הבריאות ומוועדות ההלסינקי, שבעה בתי-חולים עברו לבדיקות טלה-פסיכיאטריה. מדדים אדמיניסטרטיביים (כמו זמן המתנה) וקליניים (כמו מקרי אלימות או אשפוז בכפיה 72 שעות ושבוע משחרור) הושוו בין תקופת הטלה-פסיכיאטריה (6.2023-5.2024) ובדיקות פנים-מול-פנים בשנה הקודמת (6.2022-5.2023). איסוף הנתונים נעשה מהרשומות הרפואיות. תהליך ההטמעה הוערך על ידי שאלונים לצוות הרפואי והסיעודי.

ממצאים עיקריים: איסוף הנתונים הושלם כעת בשישה בתי חולים. 508 מטופלים נכללו בשלב המקדים, ו-424 בשלב הטלה-פסיכיאטריה. בניתוח הביניים משני בתי חולים לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית באף מדד שבדקנו בין בדיקות פנים-מול-פנים ובין טלה-פסיכיאטריה. הצוותים דיווחו על עמדות חיוביות יותר לגבי טלה-פסיכיאטריה עם השימוש, ורובם מצאו אותה כיעילה.

מסקנות: טלה-פסיכיאטריה היא פרקטיקה ברת-ביצוע, כשממצאי הביניים מראים כי היא יעילה, בטוחה ותקפה במידה שווה לבדיקה פנים-מול-פנים. סיום איסוף הממצאים צפוי ב-6.2025.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לפי ממצאי הביניים, נמליץ על הרחבת בדיקות בטלה-פסיכיאטריה לשם אשפוז בכפיה בכלל בתי החולים. ממצאי תהליך ההטמעה מצביעים על דרכים ליישום מדיניות זו בצורה מותאמת בסביבות שונות.

תאריך סיום המחקר: 03/2025