דף הבית > תקצירי מחקרים > עשייה רפואית חסרת תוחלת ברפואה קהילתית – הדוגמה של אבחון וטיפול במחלות נבחרות בדרכי עיכול
עשייה רפואית חסרת תוחלת ברפואה קהילתית – הדוגמה של אבחון וטיפול במחלות נבחרות בדרכי עיכול
חוקרים: חיתאם מוחסן 1, גבריאל חודיק1,2, תומר זיו1, אמיר בן טוב1
- אוניברסיטת תל-אביב
- מכבי שירותי בריאות
רקע: דפוסי שימוש בשירותי בריאות בחולים עם מחלות דרכי עיכול אינם ברורים במלואם.
מטרות: 1. לתאר שימוש בשירותי בריאות בחולים עם רפלוקס קיבתי-ושטי, זיהום ב-H. pylori וצליאק ובדוק גורמים הקשורים לכך.
2. לתאר התנהגות של רופאים בקהילה בדבר אבחון/טיפול במחלות אלו.
2. לתאר התנהגות של רופאים בקהילה בדבר אבחון/טיפול במחלות אלו.
שיטה: הוצאו נתונים דמוגרפיים וקליניים אנונימיים ממאגר המידע של מכבי, אודות 1628 חולי צליאק, רפלוקס (n=75,219), וכאלו שעברו תבחין נשיפה לזיהוי H. pylori ((n=84,826) וכן על מאפייני הרופא.
בוצע סקר טלפוני/אינטרנטי בקרב רופאים (180 משפחה ו-108 ילדים) (היענות 35-30%).
בוצע סקר טלפוני/אינטרנטי בקרב רופאים (180 משפחה ו-108 ילדים) (היענות 35-30%).
ממצאים עיקריים: אנדוסקופיה ופניה למומחה בגסטרואנטרולוגיה תועדו ב-58% ו-75% מחולי צליאק, בהתאמה. הגורמים הקשורים לתת-ניצול של אנדוסקופיה היו רמת נוגדנים נגד טרנסגלוטמינאז, גיל הילד ומחוז מגורים.
פניה למומחה בגסטרואנטרולוגיה, ביצוע גסטרוסקופיה ורכישת PPIs תועדו ב-81%, 43% ו-92% מחולי רפלוקס. שימוש מוגבר בגסטרוסקופיה (≥2 [11,261 חולים]) עלה עם העלייה בגיל (p<0.001), במחוזות ירושלים ודרום לעומת מרכז, ובעולים מברית המועצות (p<0.001). הקשרים עם מאפייני הרופא היו חלשים/לא היו מובהקים.
מבין החולים שעברו תבחין נשיפה 33% עברו גסטרוסקופיה. נמצאו קשרים חיוביים בין גיל החולה, אבחנה של כיב פפטי ו-H. pylori-gastritis וארץ לידה (ברית המועצות) לבין ביצוע גסטרוסקופיה.
כ-45% מהחיוביים רכשו טיפול סמוך לבדיקה.
סקר: 85% מרופאי המשפחה דיווחו על הפניה לאבחון H. pylori בחשד לכיב פפטי, 46% בקרובי משפחה של חולי סרטן קיבה, וב-60% בחולים עם אנמיה מחוסר ברזל לא-מוסברת. פערים באבחון/טיפול ב-H. pylori, נצפו גם בקרב רופאי ילדים. באשר לאבחון/טיפול ברפלוקס וצליאק מעל 90% מהרופאים נוהגים לפי ההמלצות.
פניה למומחה בגסטרואנטרולוגיה, ביצוע גסטרוסקופיה ורכישת PPIs תועדו ב-81%, 43% ו-92% מחולי רפלוקס. שימוש מוגבר בגסטרוסקופיה (≥2 [11,261 חולים]) עלה עם העלייה בגיל (p<0.001), במחוזות ירושלים ודרום לעומת מרכז, ובעולים מברית המועצות (p<0.001). הקשרים עם מאפייני הרופא היו חלשים/לא היו מובהקים.
מבין החולים שעברו תבחין נשיפה 33% עברו גסטרוסקופיה. נמצאו קשרים חיוביים בין גיל החולה, אבחנה של כיב פפטי ו-H. pylori-gastritis וארץ לידה (ברית המועצות) לבין ביצוע גסטרוסקופיה.
כ-45% מהחיוביים רכשו טיפול סמוך לבדיקה.
סקר: 85% מרופאי המשפחה דיווחו על הפניה לאבחון H. pylori בחשד לכיב פפטי, 46% בקרובי משפחה של חולי סרטן קיבה, וב-60% בחולים עם אנמיה מחוסר ברזל לא-מוסברת. פערים באבחון/טיפול ב-H. pylori, נצפו גם בקרב רופאי ילדים. באשר לאבחון/טיפול ברפלוקס וצליאק מעל 90% מהרופאים נוהגים לפי ההמלצות.
מסקנות: השימוש בבדיקות אבחון שונה בין המחלות שנחקרו; בולט תת-ניצול בחולי צליאק ושימוש מוגבר בחולי רפלוקס, כאשר הגורמים המנבאים קשורים למאפייני החולה ופחות למאפייני הרופא. לפי הסקר ההמלצות לאבחון/טיפול בצליאק ורפלוקס מוטמעות היטב, אך פחות בזיהום ב-H. pylori.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מאגר המידע של מכבי מהווה משאב זמין ויעיל לחקר שירותי בריאות.
נדרשת התערבות לשיפור האבחון/טיפול זיהום ב-H. pylori, בקרב רופאים בקהילה.
קיים תת-ניצול של אנדוסקופיה בחולי צליאק, אשר מוסבר באמצעות רמת נוגדנים TTG בסרום, מחוז ויישוב מגורים. התערבויות לשיפור תוצא הטיפול בצליאק צריכות להתמקד בפריפריה וביישובים ממעמד סוציואקונומי נמוך.
השימוש המוגבר בגסטרוסקופיה בעולים מברית המועצות יכול להצביע על המצאות גבוהה של תחלואה גסטרואנטסינאלית במבוטחים אלו, מומלץ לבחון השערה זו במחקר המשך.
נדרשת התערבות לשיפור האבחון/טיפול זיהום ב-H. pylori, בקרב רופאים בקהילה.
קיים תת-ניצול של אנדוסקופיה בחולי צליאק, אשר מוסבר באמצעות רמת נוגדנים TTG בסרום, מחוז ויישוב מגורים. התערבויות לשיפור תוצא הטיפול בצליאק צריכות להתמקד בפריפריה וביישובים ממעמד סוציואקונומי נמוך.
השימוש המוגבר בגסטרוסקופיה בעולים מברית המועצות יכול להצביע על המצאות גבוהה של תחלואה גסטרואנטסינאלית במבוטחים אלו, מומלץ לבחון השערה זו במחקר המשך.
מס’ מחקר: ר/2014/171
תאריך סיום המחקר: 07/2018