חוקרים: פאולה פדר-בוביס¹, גילה שחר²

רקע: חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (2008) (להלן 'החוק') מהווה עיגון חוקי לפרופסיונליזציה של מקצועות הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונה. מטרת החוק להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור.

מטרות: א. למפות את תהליך יישום החוק במקצועות שהוגדרו; ב. לבחון כיצד השפיע החוק על התפיסות לגבי המקצוע והפרקטיקה המקצועית בקרב אנשי המקצוע וקובעי המדיניות בכל אחד ממקצועות הבריאות שהוגדרו.

שיטה: מחקר משולב שיטות, מורכב מ-א. בחינת ההיבטים החוקתיים והמשפטיים של החוק על המקצועות באמצעות סקירת מסמכים כגון תקנות, תוספות, תיקונים, הוראות מעבר, דיונים משפטיים ותלונות; ב. ניתוח מגמות בתמהיל אנשי המקצוע;
ג. ראיונות עומק עם קובעי מדיניות, אנשי מפתח ממקצועות הבריאות ואנשי מקצועות הבריאות לצורך הערכת השינויים בתפיסה המקצועית ובתפיסת הפרקטיקה המקצועית.

ממצאים עיקריים: חלק מסעיפי החוק נותרו ריקים ונסיבות פוליטיות מעצבות את התפתחותו. מספר בעלות תעודות המקצוע ושיעורן באוכלוסייה עולה בהתמדה אולם שיעור העוסקות במקצוען יורד. למרות שנשות המקצוע לא מכירות את סעיפי החוק, הן רואות אותו כחיובי אך מוגבל להגנה על תואר המקצוע.

מסקנות: החוק מסדיר את העיסוק וההעסקה של נשות מקצועות הבריאות אך אינו מגן על הפרקטיקה המקצועית שמאויימת על-ידי עיסוקים שאינם מוסדרים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לשקול לסיים ליישם את החוק, בעיקר באמצעות השלמת סעיפי החוק שנותרו ריקים.

תאריך סיום המחקר: 10/2021