חוקרים: יעל אשכנזי¹, חוה טבנקין²

רקע: לרופאים ראשוניים תפקיד חשוב באיתור ראשוני ובטיפול בבעיות בתחום בריאות הנפש. חשוב לבחון תפקיד זה, בין השאר לאור הרפורמה שהעבירה את שירותי בריאות הנפש (בר"נ) לאחריות הקופות.

מטרות: לבחון ולתאר את עבודתם של רופאים ראשוניים בתחום בריאות הנפש, את הממשק שלהם עם הגורמים המטפלים בבריאות הנפש, ואת השפעת הרפורמה עליהם.

שיטה: מחקר איכותני באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים, בעיקר עם 39 רופאים ראשוניים.

ממצאים עיקריים: רופאי משפחה מטפלים בחלק גדול מהבעיות בתחום הפסיכיאטריה ה"רכה" בעצמם; בחולים במחלות נפש קשות בעיקר מבצעים מעקב ומעודדים להמשך טיפול.
רופאי ילדים מתערבים ומטפלים בעיקר בבעיות בהן הם יכולים לעזור על-ידי הדרכת הורים,
ומפנים במקרים אחרים.
בעקבות הרפורמה קופות החולים פיתחו ערוצי תקשורת והתייעצות בין רופאים ראשוניים למטפלים בבריאות הנפש. בפועל הרופאים לא תמיד יודעים על ערוצים אלו ואם יודעים, לא תמיד מרוצים.
ברוב המקרים הרופאים מרגישים שלרפורמה לא היתה השפעה משמעותית על עבודתם.

מסקנות: רופאים ראשוניים רואים בשירותי בריאות הנפש חלק מעבודתם, המעורבות בטיפול משתנה לפי סוגי הבעיות והיא שונה בין מבוגרים לילדים.
יש צורך בשיפור הקשר והממשקים בין הרפואה הראשונית לשירותי בריאות הנפש. מעבר להיבטים הטכניים, ראוי להשקיע מחשבה בשאלות כמו מהם המודלים הרצויים לשיתוף פעולה ואיך כל תחום יכול לעזור לשני לטובת הטיפול.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. חיזוק הקשר בין שירותי בריאות הנפש והרפואה הראשונית: ערוצי תקשורת, העברת מידע, מודלים לעבודה משותפת;
2. הוספת נושא בריאות הנפש להכשרתם של רופאי ילדים;
2. פיתוח ערוצי קשר בין רופאי הילדים לבין מערכות אחרות בהן ילדים מטופלים (חינוך, רווחה).

תאריך סיום המחקר: 12/2017