חוקרים: עמית פרנקל¹, אורן וכט², ליאור רוקח², רפאל סטרוגו³, לנה נובק¹

רקע: אבחון מדויק הינו תנאי מחייב לבחירת טיפול אפקטיבי. אבחנה ראשונית נעשית ע"י צוותי אט"ן תחת זמינות מוגבלת של משאבים ומידע, ובדחיפות המאפיינת את מתאר טרום-ביה"ח. לטעויות המתרחשות מוקדם ייתכנו השלכות משמעותיות על רווחת המטופלים.

מטרות: סיוע לשיפור יכולות האבחנה של צוותי אט"ן במצבים קליניים של כאבים בחזה וקוצר נשימה.

שיטה: ערכנו מחקר רטרוספקטיבי בקרב מטופלים עם כאבים בחזה וקוצר נשימה שהובאו למיון סורוקה בין 2020-2018 ע"י צוותי אט"ן של מד"א. ההחלטות האבחנתיות שהתקבלו באט"ן הושוו לאבחנות ביה"ח. בוצע מידול רב משתני של אי-התאמה בין הצוותים.

ממצאים עיקריים: אוכלוסיית המחקר כללה 13,847 מטופלים שהגיעו לביה"ח באט"ן, עם 9,467 (~73%) מקרים שמד"א זיהו עם אחת מאבחנות טרום-ביה"ח שהוגדרו, ו4,380- מקרים שקיבלו אבחנה שונה בטרום-ביה"ח. מידת ההתאמה בין אבחנות טרום-ביה"ח לביה"ח הייתה יחסית גבוהה.
אומדני התוקף מעידים שהפרמדיקים לרוב הצליחו בשלילת אבחנות (סגוליות: 78-99%), אך התקשו לזהות מצבים רפואיים מסוימים (רגישות: 16-52%). עבור כל מצב רפואי מצאנו גורמים שמגבירים את הסיכוי לקבלת אבחנה שגויה.

מסקנות: הייתה התאמה טובה בין אבחנות טרום-ביה"ח לאלו שהתקבלו בביה"ח, בעיקר בשל מדדי ספציפיות גבוהים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב המתמשך עבור פרמדיקים המתאפשר בעזרת חיבור רשומות ביה"ח למערכת מד"א. כך יוכלו צוותי אט"ן ללמוד על המטופלים בהם טיפלו, דבר שיוביל לשיפור בשיקול הדעת המקצועי.

תאריך סיום המחקר: 06/2024