סיבות לאי ישום המלצות הערכה גריאטרית כוללנית בישראל
חוקרים: אסתר יקוביץ1, איה בידרמן1, יאן פרס1,2, סבטלנה זלומונסון3, טלי סמסון1
- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- שירותי בריאות כללית
- המרכז לבריאות הנפש, באר שבע
רקע: הערכה גריאטרית כוללנית שמבוצעת על יד צוות רב מקצועי היא כלי דיאגנוסטי המיועד להעריך את מצבם הביו-פסיכו-סוציאלי של זקנים הסובלים מתחלואה מורכבת ומירידה תפקודית. מחקרים הראו כי לישום המלצות ההערכה הזו יש תועלות מרובות הן לגבי המטופלים והן לגבי מערכת הבריאות.
למרות זאת, מחקרים מראים כי חלקים משמעותיים של המלצות אלה אינן מיושמות. קיים חסר בידע לגבי החסמים והסיבות לאי יישום ההמלצות.
למרות זאת, מחקרים מראים כי חלקים משמעותיים של המלצות אלה אינן מיושמות. קיים חסר בידע לגבי החסמים והסיבות לאי יישום ההמלצות.
מטרות: לבדוק אילו סוגי המלצות אינן מיושמות. לזהות סיבות וחסמים לאי ביצוע המלצות הערכה הגריאטרית על ידי רופאי משפחה בקהילה ול ידי המטופל והמטפל העיקרי מקרב בני המשפחה.
שיטה: מחקר פרוספקטיבי, שכלל 399 דיאדות של זקנים שעברו הערכה גריאטרית כוללנית ומטפלים עיקריים וכן רופאי משפחה המטפלים בהם.
איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלונים מובנים וראיונות עם הנחקרים בשפות עברית ורוסית ושימוש בנתונים מתוך מאגרי מידע ממוחשבים.
איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלונים מובנים וראיונות עם הנחקרים בשפות עברית ורוסית ושימוש בנתונים מתוך מאגרי מידע ממוחשבים.
ממצאים עיקריים: הסיבות העיקריות להפניה להערכה גריאטרית כוללנית היו ירידה קוגניטיבית וירידה תפקודית כשהסיבה לירידה קוגניטיבית היתה שכיחה יותר במכבי.
בכללית 6 ההמלצות השכיחות ביותר היו: הפסקת תרופה, הוספת תרופה או הגדלת מינון, פעילות קוגניטיבית, הפניה לביטוח לאומי (לצורך קבלת גמלת סיעוד), הפניה למרכז יום והפניה לפיזיותרפיה.
במכבי, 6 ההמלצות השכיחות ביותר היו הפניה לבדיקות דימות, הורדת תרופה או שינוי מינון, הוספת תרופה, הפניה לרופא יועץ, בדיקות מעבדה ותוספי ויטמינים.
בכללית שיעור ההמלצות שלא יושמו היה גבוה במיוחד לגבי עריכת שינויים בבית, הפניה למרכז יום/מועדון חברתי, הפניה לפיזיותרפיה, מתן תוספי מזון, הפניה לדיאטנית, והפניה ללשכת רווחה.
במכבי לא יושמו בעיקר התקנת פעמון מצוקה, שימוש במכשיר שמיעה, עריכת שינויים בדירה, הפניה למרכז יום/מועדון חברתי, הפניה למרפא בעיסוק ונטילת תוספי מזון כמו גם הפניה לשירותי רווחה.
שיעור היישום הממוצע של ההמלצות עמד על כ-80% בממוצע בשתי הקופות.
בכללית 6 ההמלצות השכיחות ביותר היו: הפסקת תרופה, הוספת תרופה או הגדלת מינון, פעילות קוגניטיבית, הפניה לביטוח לאומי (לצורך קבלת גמלת סיעוד), הפניה למרכז יום והפניה לפיזיותרפיה.
במכבי, 6 ההמלצות השכיחות ביותר היו הפניה לבדיקות דימות, הורדת תרופה או שינוי מינון, הוספת תרופה, הפניה לרופא יועץ, בדיקות מעבדה ותוספי ויטמינים.
בכללית שיעור ההמלצות שלא יושמו היה גבוה במיוחד לגבי עריכת שינויים בבית, הפניה למרכז יום/מועדון חברתי, הפניה לפיזיותרפיה, מתן תוספי מזון, הפניה לדיאטנית, והפניה ללשכת רווחה.
במכבי לא יושמו בעיקר התקנת פעמון מצוקה, שימוש במכשיר שמיעה, עריכת שינויים בדירה, הפניה למרכז יום/מועדון חברתי, הפניה למרפא בעיסוק ונטילת תוספי מזון כמו גם הפניה לשירותי רווחה.
שיעור היישום הממוצע של ההמלצות עמד על כ-80% בממוצע בשתי הקופות.
מסקנות: שיעור גבוה של המלצות מיושמות יחד עם זאת הדגש מושם על המלצות בעלות אופי רפואי ופחות על המלצות בתחום הרווחה החברתית.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לשים יותר דגש על עבודה בצוות רב מקצועי לכל אורך התהליך ולקדם שילוב בין שירותי בריאות ורווחה על מנת שבתהליך ההערכה הכוללנית יקבל נושא הרווחה ביטוי הולם יותר הן מבחינת ההמלצות והן מבחינת תהליך הערכה.
מס’ מחקר: ר/2012/79
תאריך סיום המחקר: 02/2017