חוקרים: ענת רפאלי¹

רקע: לאירועי אגרסיביות כלפי צוות רפואי ישנה חשיבות מוסרית וכלכלית. צוות רפואי שנחשף לאלימות סובל מלחץ, שחיקה, תחלופה גבוהה, וירידה בתפקוד, לרבות פגיעה בשיקול הדעת ובטיפול הרפואי. כדי לפתח מדיניות תגובה לאלימות נדרשת הבנה של הנסיבות המובילות לאלימות.

מטרות: (א) זיהוי תהליכי הסלמה של אלימות כלפי צוות רפואי. (ב) זיהוי תנאים המגבירים אלימות. (ג) זיהוי תגובות צוות לאלימות. (ד) בחינת היישום של מדיניות "אפס סובלנות" לאלימות.

שיטה: מחקר פסיכולוגי מבוסס על איסוף הנתונים באמצעות תצפיות, ראיונות וסקרים.

ממצאים עיקריים: אגרסיביות של מטופלים ומלוויהם היא בעיה חמורה ושכיחה הגוררת עלויות רבות. תנאים מקדימים ונבאים מובהקים לאגרסיביות בבית החולים זוהו ונבחנו. אנשי צוות רפואי הראו יכולת לזהות רמזים מקדימים לאגרסיביות של מטופלים ומלוויהם. מדיניות " אפס סובלנות" להתמודדות עם אגרסיביות לא הוכחה כיעילה.

מסקנות: כדאי לבחון שיטות אחרות להורדת אלימות מטופלים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מומלץ לתכנן באופן אקטיבי תוכניות להפחתת שחיקת צוות שיפחיתו אגרסיביות מטופלים, כגון רוטציה בקרב האחיות כמו גם הוספת צוות התוביל לקיצור המשמרות ותדירותן.
- מומלץ לכלול מתורגמן בכל מחלקות בית החולים, ולייעץ לצוות הרפואי לדבר בשפה פשוטה ונטולת מינוחים מקצועיים ככל האפשר.
-מדיניות "אפס סובלנות" להתמודדות עם אגרסיביות לא הוכחה כיעילה. לכן, מומלץ לבחון שיטות אחרות, כגון הצבת שלטי מידע והסברים במלר"ד, על מנת לתרום לתחושת הצדק וההוגנות.

תאריך סיום המחקר: 09/2014