חוקרים: ניהאיה דאוד¹, נביל ג'ראיסי ²

רקע: הרפורמה בבריאות הנפש (ברה"נ) בישראל נכנסה לתוקף ביולי 2015, במסגרתה האחריות לשירותי בריאות הנפש (ברה"נ) עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים והוגדר סל שירותים מחייב. הרפורמה שואפת ליצור רצף טיפולי תוך שילוב הטיפול בגוף ובנפש, שיפור איכות הטיפול, הסרת הסטיגמה והגדלת הזמינות והנגישות לשירותים. הרפורמה שואפת גם לצמצם פערים באמצעות עידוד השימוש בשירותי ברה"נ בקרב אוכלוסיות בהן השימוש נמוך יחסית, כמו באוכלוסייה הערבית בקרבה קיימים חסמים שונים לשימוש בשירותי ברה"נ, כגון סטיגמה, מחסור בכוח אדם דובר ערבית, בעיה בפריסת המרפאות לברה"נ, ומצב סוציואקונומי נמוך.

מטרות: 1. לבדוק בחברה הערבית את השינוים שהחלו בשירותי ברה"נ (זמינות, נגישות, והתאמה התרבותית) מאז החלת הרפורמה .
2. לבדוק שינוים שחלו בדפוסי השימוש, עמדות, חסמים וגורמים תומכים בשימוש בשירותי ברה"נ.
3. לבדוק בקרב האוכלוסייה הערבית הכללית את שיעור המצוקה הנפשית, ואת שיעור הפונים לטיפול, חסמים וגורמים תומכים לשימוש בשירותי ברה"נ.

שיטה: מחקר משולב שיטות כמותי ואיכותני אשר נערך בינואר 2020 עד מרץ 2023. בחלק הכמותי של המחקר ערכנו סקר טלפוני אוכלוסייתי בקרב מדגם של 507 משתתפים אשר רואיינו באמצעות שאלון מובנה בשפה הערבית. בחלק האיכותני, ערכנו ראיונות עומק עם 12 קובעי מדיניות ובעלי תפקידים בכירים ממשרד הבריאות וקופות-חולים, 8 אנשי צוות מטפלים, 40 מטופלים במרפאות ברה"נ, ובני משפחה מלווים. ערכנו ניתוח תימות לראיונות האיכותניים וניתוח סטטיסטי לנתונים הכמותיים.

ממצאים עיקריים: ממצאי החלק הכמותי: מתוך 507 משתתפים בסקר הטלפוני 35.9% (182) דווחו על מצוקה נפשית, מתוכם רק 71 (39%) דווחו על פניה לסיוע כלשהו, ומתוכם רק 18 פנו לשירותי בהר"נ. מעל למחצית (54.9%) דיווחו על חסמים לפניה כולל: זמני המתנה ארוכים, קשיים טכניים בקביעת תור, קושי לוגיסטי להגיע למרפאה, פערים תרבותיים, יחס לא סובלני, לא אמפטי ותחושת גזענות בשירותי הבריאות, ואוריינות נמוכה בשירות ברה"נ.
ממצאי החלק האיכותני: הראו שהרפורמה הביאה לפיתוח ופריסה גדולה יותר של שירותי ברה"נ בקהילה, וזה קירב אותם לאוכלוסייה, הביא להפחתה סטיגמה ושימוש מוגבר בשירותי ברה"נ. אולם, זה הביא להתארכות של התורים, אם כי רצף הטיפול בקהילה השתפר. בחברה הערבית התמונה הייתה חריפה וקשה יותר בהעדר פיתוח היסטורי של שירותי ברה"נ. החלת הרפורמה הבליטה את הפערים במערך שירותי ברה"נ. התארכות התורים הביאה לירידה באיכות הטיפול. רוב המטופלים הערבים מקבלים טיפול תרופתי ולא טיפול תומך, לא מקבלים סל שיקום ואינם מכירים את הזכויות שלהם במערכת. הרפורמה יצרה חסמים וקשיים בירוקרטיים מערכתיים מצד הקופות. חסמים אלה מקשים על החולים ובני המשפחה שלהם ופוגעים באיכות הטיפול.

מסקנות: הרפורמה הביאה לשיפור נגישות וזמינות שירותי ברה"נ בחברה הערבית, וזה שיפר את העמדות ודפוסי הפניה והשימוש בשירותים. ליד זאת, עלו לא מעט חסמים מערכתיים, פוליטיים, כלכליים, ארגוניים וחברתיים שחשוב להגבר עליהם כדי לשפר מערך שירותי ברה"נ.

תאריך סיום המחקר: 04/2023