חוקרים: ג'ני ברודסקי¹

רקע: בני משפחה ממלאים תפקיד מרכזי בטיפול בזקנים מוגבלים. כמיליון איש בישראל מטפלים בזקנים והם משלמים מחיר על הטיפול המתבטא אף בפגיעה בבריאותם.
היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה מצריך התייחסות לתמיכה בבני משפחה מטפלים.

מטרות: 1. לזהות אוכלוסיות בסיכון ללקות בבעיות בריאות;
2. לבחון את תפקיד בני המשפחה בקשר עם המערכת הרפואית ולהצביע על קשיים;
3. לבחון דרכי פעולה במערכות הבריאות והרווחה בהתייחסות לצרכים של בני משפחה מטפלים.

שיטה: 1. ניתוח של מחקרים שנערכו במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ובלמ"ס בקרב בני משפחה מטפלים;
2. סקירת תכניות עדכניות בתחום זה בעולם ובישראל;
3. מפגשים עם אנשי מקצוע ואנשי מפתח במערכות הבריאות והרווחה לזיהוי דרכי פעולה כדי לתת מענה לבעיות אלו.

ממצאים עיקריים: הטיפול בבן משפחה זקן פוגע בבריאותו של המטפל. גורם מרכזי שקשור לפגיעה בבריאות הוא העומס הטיפולי אשר גם גורם למטפלים להזניח את בריאותם. קבוצות בסיכון גבוה ללקות בבריאותם הן בנות זוג, מטפלים עיקריים בגילים 70-50 ומטפלים בבן משפחה עם דמנציה. לבן המשפחה תפקיד משמעותי במתן פעולות רפואיות בפועל ובתיווך בין הזקן למערכת הבריאות. בני משפחה רבים מדווחים על חוסר ביטחון בניהול הטיפול ועל עומס בעקבות המעורבות בקבלת החלטות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הכיוונים שעלו: העלאת מודעות, הנגשת מידע, הכשרה של בני משפחה ואנשי מקצוע ופיתוח מגוון התערביות שיענו לצרכים הדיפרנציאליים של מטפלים.

תאריך סיום המחקר: 08/2016