חוקרים: מוריה אלן¹, פסח שורצמן¹, רפאל קטן ², וילמוש מרמרשטיין ³

רקע: טיפול אגרסיבי בסוף החיים עלול לפגוע באיכות החיים מבלי לשפר משמעותית את ההישרדות. הבנת תפיסות האונקולוגים לגבי טיפול לא נחוץ לקראת סוף החיים יכולה להפחית שימוש יתר.

מטרות: להבין את תפיסותיהם של אונקולוגים לגבי הסיבות לשימוש יתר בשירותי בריאות ולזהות גורמים המעכבים יישום קוים מנחים לטיפול מיטבי בחולי סרטן בסוף חייהם.

שיטה: ראיונות עומק מובנים למחצה עם אונקולוגים בישראל. מדריך הריאיון בוסס על מסגרת תחומים תאורטיים לזיהוי אמונות הקשורות לטיפול בחולים בסוף חייהם והמעבר לטיפול פליאטיבי.

ממצאים עיקריים: זוהו 6 חסמים ו 12 גורמים מקלים להפחתת שימוש יתר בסוף החיים. החסמים כללו: בקשה לחוות דעת שנייה, שבריריות של המטופלים ומשפחותיהם, לחץ מהמטופלים ומשפחותיהם, תרבות של הארכת חיים, שיקולי זמן ורגשות הרופאים. רופאים מפחיתים את השימוש המופרז על ידי הסתמכות על: ניסיונם, כישורי תקשורת ומערכות יחסים, לקיחת בעלות על תפקידיהם, ביטחון ביכולותיהם, הכרה בחשיבות מתן הטיפול המתאים, מעורבות המשפחות ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות והקלות בתהליך. דעות האונקולוגיים השתנו בהתאם לתפקידם ולאזור עבודתם.

מסקנות: רופאים יכולים להשפיע על שיעור השימוש יתר של מטופלים בסוף החיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים יכולים לסייע בצמצום השימוש המופרז בשירותים בחולי סרטן בסוף חייהם. התערבויות כגון: הפניות לטיפול פליאטיבי, צוותים רב תחומיים ויוזמות חינוכיות יכולות לסייע במזעור שימוש היתר ובשיפור איכות חייהם של מטופלים סופניים.

תאריך סיום המחקר: 11/2021