חוקרים: פרלה ורנר¹

רקע: למרות היתרונות הרבים שבביצוע תכנון מוקדם רפואי, היישום בארץ נמוך. ידע נמוך ועמדות שליליות מוזכרות כסיבות פוטנציאליות לכך.

מטרות: לבחון את הידע, העמדות והביצוע של תכנון מוקדם בקרב הציבור הרחב ואנשי מקצוע בבתי חולים ובבתי אבות.

שיטה: 1. בוצעה סקירת ספרות בנושא ידע בנוגע לתכנון מוקדם,
2. נבנה כלי מובנה לבחינת ידע אובייקטיבי בנוגע לתכנון מוקדם,
3. נערך סקר טלפוני בקרב 514 אנשים בני 18 ומעלה,
4. הועברו שאלונים מובנים ל-466 אנשי מקצוע בבתי חולים ו-162 אנשי מקצוע בבתי אבות.

ממצאים עיקריים: למרות שהציבור הרחב ואנשי המקצוע הביעו עמדות חיוביות יחסית בנוגע לתכנון מוקדם, רמות המודעות והידע האובייקטיבי היו נמוכות, וכך גם שיעורי הביצוע הן בנוגע לחתימה פורמלית על מסמכים והן בנוגע לקיום שיחות בנושא. משתתפים בעלי השכלה נמוכה יותר, לא יהודים, ובעלי שנות ותק מועטות יותר (בקרב אנשי מקצוע), היו בעלי ידע נמוך יותר ועמדות חיוביות פחות. בקרב הציבור הרחב, אמונות בנוגע למחלת אלצהיימר היו קשורות לעמדות בנוגע לתכנון מוקדם.

מסקנות: הציבור הרחב ואנשי המקצוע זקוקים להרחבת הידע וההתמקצעות בתהליך הביצוע בפועל.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להגדיר את נושא תכנון מוקדם רפואי כעדיפות בבריאות הציבור בכלל וכחלק ממדיניות מוסדות הרפואה בפרט. יש להגביר את הידע והמודעות בקרב הציבור הרחב ובקרב אנשי מקצוע ולפתח תכניות הכשרה וימי עיון לכלל הצוותים הרפואיים.

תאריך סיום המחקר: 04/2019