חוקרים: אורה נקש¹, אלי דנילוביץ'^2,3

רקע: פערים בבריאות מוגדרים כ"פערים אתניים או גזעיים באיכות שירותי הבריאות שאינם כתוצאה מגורמים הקשורים לגישה לשירותים, צרכים רפואיים, העדפות, והתאמת ההתערבויות". למרות חשיבותו של נושא זה נערכו מעט מאוד מחקרים שבדקו פערים בבריאות הנפש בישראל עד היום.

מטרות: בחינת איכות שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מגוונות מבחינה אתנית דתית ומעמדית, ולגבש המלצות קונקרטיות לשפר את השירותים הניתנים לאוכלוסיות מגוונות ולהפחית פערים במתן שירותי בריאות הנפש.

שיטה: המחקר נערך בשני שלבים: שלב ראשון מתמקד בבדיקת איכות שירותי בריאות הנפש הניתנים לאוכלוסיות מגוונות עד להגעת המטופל למרפאה. שלב שני מתמקד בחקר האינטראקציה בין מטפל למטופל העומדת בבסיס התופעה המורכת של אי השיוויון.

ממצאים עיקריים: קיימים פערים בבריאות הנפש בישראל. יהודים ממוצא מזרחי בעלי סיכוי כפול מאשר יהודים ממוצא אשכנזי לקבל אבחון של הפרעות דיכאון וחרדה והפער הטיפולי בקרב מזרחים גבוה ביותר מפי שניים בהשוואה לאשכנזים. לאחר הגעתם לטיפול, שתי הקבוצות מדווחות על חסמים דומים בפניה לטיפול.
טעויות באבחון נובעות בעיקר מאיסוף חלקי של מידע במהלך פגישת האינטייק, ומשתנים שונים, ביניהם סטיגמה, נמצאו כמשפיעים על הקשר הטיפולי. מטפלים עושים פחות טעויות אבחוניות ומדווחים על עמדות חיוביות יותר כאשר המטופל מגיע מאותה קבוצה אתנית.

מסקנות: התמודדות עם הפער הטיפולי הנרחב בקרב אוכלוסיות מגוונות מבחינה אתנית ופיתוח תכניות להכשרת מטפלים לעבודה עם אוכלוסיות אתניות מגוונות.

תאריך סיום המחקר: 08/2014