חוקרים: דני פילק¹, נדב דוידוביץ'¹

רקע: תוכניות בריאות שונות כוללות כיום יעד של צמצום פערים בבריאות. בספרות המחקרית קיימות גישות הסבריות שונות לפערים: ההסבר הביו-רפואי, ההתנהגותי, הפסיכו-סוציאלי, המטריאלי והאקו-חברתי. לתפיסות אלה משמעויות תיאורטיות וגם ממשיות לעיצוב של מדיניות ותוכניות פעולה ולהצלחה או כישלון שלהן.

מטרות: 1) ניתוח התפתחות המגמות בשיח על פערים בבריאות בישראל בקרב שחקני בריאות מרכזיים. 2) לבחון מהן הגישות הדומיננטיות לניתוח ולהסבר של תופעת הפערים בבריאות בישראל, הקף ומאפייני הפערים.

שיטה: מחקר איכותני אשר כלל שני מרכיבים – 1) ניתוח שיטתי של טקסטים כתובים (מחקרים, ניירות עמדה, פרוטוקולים וכדומה) מהשנים 1977-2010. הטקסטים שנבדקו כללו פרוטוקולים של הכנסת, חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות, פרסומים של ההסתדרות הרפואית ושל הסדרות האחיות, פרסומים של מכוני מחקר ופרסומים של ארגוני חברה אזרחית.
2) ראיונות עומק בקרב השחקנים במגזרים השונים.

ממצאים עיקריים: 1) שיח הפערים בבריאות בישראל מופיע יחסית מאוחר (שנות 2000) בהשוואה למדינות אחרות. 2) בולטות של השיח הביו-רפואי, בעיקר בנוגע לפתרונות.

מסקנות: מהמחקר עולה ש1) חסר מחקר רחב על אודות פערים בבריאות, 2) מודעות מועטה לממדים מעמדיים ולאומיים כגורמים לפערים, 3) נטייה למיקוד בפרט ולא במבנים חברתיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1) הרחבת המחקר על פערים בבריאות בישראל ועל המשתנים החברתיים, 2) הפיכת תחום הפערים בבריאות לחלק אינטגרלי מהחניכה במקצועות הבריאות.

תאריך סיום המחקר: 09/2014