המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

התנהגויות בריאות, שימוש בשרותי בריאות ובשירותי רפואה מונעת, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים בקרב נשים בדואיות בנגב

חוקרים: רסמיה אבו-רביעה1, איליה קגן2, טובה הנדל1
  1. המכללה האקדמית אשקלון
  2. אוניברסיטת תל אביב
רקע: האוכלוסייה הבדואית מונה כ-3.5% מאזרחי ישראל. בעקבות תהליכים חברתיים ותרבותיים שהחברה עוברת נצפתה בקרב הנשים הבדואיות עלייה בתחלואה כרונית כתוצאה מאורח חיים לא בריא ומעט שימוש בשירותי רפואה מונעת, חסר מידע על התנהגויות בריאות וביטוין באיכות החיים והרווחה של הנשים הבדואיות בעיקר בגיל הפוריות.
מטרות: לבחון:
א. התנהגויות בריאות, שימוש בשירותי בריאות ורפואה מונעת, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים, תוך זיהוי פערים וחסמים עיקריים בקרב הנשים הבדואיות.
ב. קשרים בין מאפייני רקע לבין התנהגויות בריאות, שימוש בשירותי בריאות, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים
ג. קשרים בין התנהגויות בריאות, שימוש בשירותי בריאות, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים
שיטה: מחקר משולב (mixed method), מדגם נוחות. המחקר התבצע בשני שלבים: איכותני וכמותי. במחקר האיכותני, בשתי קבוצות מיקוד (n = 44) זוהו תימות שהיוו בסיס לגיבוש השאלון הסופי לאיסוף הנתונים בשלב השני. בשלב הכמותי, 728 נשים בדואיות בגילאי 18-55 המתגוררת ביישובי קבע וביישובי פזורה בנגב עברו ראיון אישי על פי שאלון מובנה.
סטטיסטיקה תיאורית שימשה לתיאור המדגם, מבחני קורלציה שימשו לבדיקת הקשרים בין המשתנים. הבדלים בין קבוצות נבדקו בניתוחי שונות. קשרים מרובים ושונות מוסברת נבדקו בעזרת רגרסיה לינארית.
ממצאים עיקריים: נמצאו פערים בין המדדים האובייקטיביים של שירותי בריאות ואורח החיים לבין הרווחה הנתפסת בקרב משתתפות המחקר. הממצאים הדגימו קשיים וחסכים רבים לגבי קידום בריאות, אורח חיים בריא וצריכה של שירותי בריאות בקרב הנשים הבדואיות בנגב. הממצאים הכמותיים הצביעו על בעיות במודעות והקפדה על פעילות גופנית סדורה, הרגלי תזונה לקויים, ביצוע בדיקות סקר ואבחונים לגילוי מוקדם של מחלות, מעקב רפואי סדיר וקשיים ברפואה מונעת. ממצאים איכותניים המחישו את החסמים בנגישות בשירות בריאות במגזר הבדואי, במיוחד בקרב נשים המתגוררות בכפרים לא מוכרים (בפזורה). בלטו חסמים מערכתיים ומדיניים הקשורים לתשתיות מוניציפליות לקויות, היעדר פיתוח ואספקת שירותים יחד עם חסמים חברתיים ותרבותיים הנובעים ממעמד האישה במגזר הבדואי. עם זאת, למרות הליקויים בהרגלי בריאות וחסמים שתוארו, הנשים דיווח על איכות חיים ושביעות רצון גבוהות. יותר מכך, נשים המתגוררות בפזורה הפגינו מדדים טובים יותר בהשוואה לנשים המתגוררות בערים ויישובים מוכרים. בפרק זה נתייחס לפערים אלו תוך ניסיון להסביר את התופעה.
מסקנות: ממצאי המחקר הדגישו את החשיבות של המשך המאמצים לצמצום פערים ומתן שירותי בריאות שוויוניים, אורח חיים בריא וקידום בריאות בקרב הנשים הבדואיות בנגב.
מס’ מחקר: ר/2020/84
תאריך סיום המחקר: 06/2023
דילוג לתוכן