חוקרים: ארנה טל^1,2, גיורא קפלן², ברוך ולן²

רקע: התייעצות עם הציבור היא כלי-רגולטורי חשוב להגברת יעילות מערכות-שלטון, לרבות בבריאות, ובפרט לנוכח מגמות עולמיות: עושר מידע, העצמת הפרט, התפתחות רשתות-חברתיות והתייקרות.

מטרות: לבחון התאמה של טכנולוגיות-דיאלוג עם הציבור לצורך התוויית מדיניות, להגדיר דיאלוג-ציבורי מותאם לישראל ולסוגיות רפואיות רלוונטיות, ולגבש המלצות לקובעי המדיניות לגבי התהליך המיטבי.

שיטה: במסגרת פרויקט 'בריאות בכיכר' יושמו שלוש שיטות: סקר טלפוני, קבוצות מיקוד והתייעצות ציבורית באמצעות שיח אינטרנטי. כל אחת משלוש השיטות נבחנה באמצעות ניתוח שלוש סוגיות ייחודיות:
1. חיסון בנים כנגד וירוס פפילומה,
2. תיעדוף במתן טיפולי דיאליזה,
3. מימון הביטוח הסיעודי.

ממצאים עיקריים: ניתן להתאים שתיים משיטות השיח, לסוג דיון ספציפי, כך שמיצוי התובנות בתהליך ההתייעצות עם הציבור יהיה מיטיבי: קבוצות המיקוד סיפקו תובנות עמוקות במיצוי סוגיות ערכיות מורכבות ואפשרו לזקק ערכים המנחים את המשתתפים, אך לא ניתן היה לגזור מהן תמונת-מצב כללית לגבי הלך-הרוח בישראל. מאידך, הסקר הטלפוני סייע במיפוי תמונת-המצב הכללית לגבי דירוג העדפותיו ועמדותיו של הציבור, אך לא אפשר להגיע למניעים הערכיים המנחים אותו. הניסיון ליצור דיונים יזומים בסוגיות ערכיות, באמצעות שיטת השיח השלישית - קבוצות דיון אינטרנטיות (באתרים שונים ובפורמטים שונים), לא הפיק פעילות מספקת ולא תרם לקידום הבנת החשיבה של הציבור בסוגיות שעלו.

מסקנות: הציבור בישראל מסוגל ומוכן להביע את דעתו בסוגיות ערכיות ובשאלות של קביעת דרך פעולה וניתן להפעילה בסוגיות בעלות מרכיב ערכי בולט. בהתדיינות נדרשת התאמת המתודולוגיה לסוגיה, כדי למצות דקויות באופן מירבי. השיטה נבחנה ויושמה בהצלחה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ניתן לספק למקבלי החלטות הבנה לגבי התפיסות האתיות של הציבור, אך בשל מורכבות התהליך, נדרש צוות מקצועי, מיומן ומנוסה בתחום, שילווה את המהלך לאורכו.

תאריך סיום המחקר: 11/2016