חוקרים: נתנאל הורוביץ¹, שלמה פשקוס¹, מיכאל הלברטל¹

רקע: הקשר בין תפוסת מיטות נמוכה בבית החולים, אינו ברור. השתמשנו בירידה בשיעור התפוסה במהלך הגל הראשון של מגיפת הקורונה, וראשית מלחמת חרבות ברזל, על מנת לחקור את הנושא בהתבסס על נתונים אדמיניסטרטיביים של בית חולים גדול.

מטרות: א. הערכת הקשר בין ירידה בתפוסת המיטות באגף הפנימי , לשיעורי התמותה ואשפוזים חוזרים בתוך 30 יום.
ב. ניתוח השוואתי של שיעורי תמותה לפי מורכבות המטופלים
ג. הערכה כלכלית של השפעת הירידה בתפוסה על הקצאת המשאבים לטיפול.

שיטה: Difference-in-difference methodology

ממצאים עיקריים: א. בתקופות המחקר היתה ירידה בתפוסה מ 99% ו 96% , ל 75% ו 81% בהתאמה.
ב. בזמן תפוסה מופחתת נמצאה עליה בהקצאת משאבים לטיפול.
ג. המודל מהימן בניתוח הגורמים המשפיעים על שיעורי התמותה.
ד. ירידה בתפוסת המיטות לא הפחיתה את שיעור התמותה בכלל המטופלים באגף הפנימי.
ה. תפוסה נמוכה, הפחיתה את שיעור התמותה בקרב המטופלים שנזקקו לאשפוז בטיפול נמרץ.
ו. תפוסה מופחתת לא הביאה לירידה בשיעור אשפוזים חוזרים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: א. אין לפעול להורדה גורפת של שיעור התפוסה במחלקות פנימיות מתוך שיקול של שיפור בתוצאות הטיפול, אך ייתכנו שיקולים נוספים כגון חווית החולים
ב. ניתן לשקול ריכוז חולים מורכבים במחלקה פנימית אחת, תוך שמירה על תפוסה נמוכה באותה מחלקה, ובכך לאפשר את הצגת המשאבים והקפדנות הנדרשת לטיפול מיטבי בקבוצה זו

תאריך סיום המחקר: 11/2024