חוקרים: אילן גרין^{1, 2}, אביבית גולן-כהן^{1, 2}, יבגני מרזון^{2, 3}, שלמה וינקר^{1, 2}

רקע: בעקבות התפרצות הקורונה בדצמבר 2019, השימוש במפגשים רפואיים מקוונים, שהיה מוגבל בתקופה שלפני הקורונה התרחב.

מטרות: להעריך את השפעת התפרצות הקורונה על מאפייני המפגשים הראשוניים בקהילה וההבדל בתוצאים הרפואיים בין מפגש רופא אישי לבין מפגש מקוון.

שיטה: מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, על כלל מבוטחי לאומית, המבוסס על נתוני הרשומה הרפואית.
סטטיסטיקה: במחקר השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית.

ממצאים עיקריים: נמצאה ירידה של כ-23% בכמות המפגשים הפרונטליים בהשוואה בין התקופות ובמקביל, עלייה דרמטית (פי 2.78) בכמות המפגשים המקוונים. מפגשים בהתכתבות היו השכיחים ביותר. הגיל הממוצע של המשתמשים בשירותים דיגיטליים היה גבוה יותר מאשר משתמשים בשירותים פרונטליים (44 מול 38 שנים). נמצא שאנשים עם תחלואה כרונית השתמשו יותר בשירותים דיגיטליים. שיעור ביצוע מעקב סוכרת ושיעור איזון הסוכרת היה טוב יותר בקרב הקבוצה המשתמשת בשירותים דיגיטליים (HBA1C 7.01% לעומת 7.3%). מנגד, הוספת השירותים הדיגיטליים הביאה לעלייה של עד 60% בעומס על הרופא.

מסקנות: הרפואה המקוונת מביאה לעלייה בהיצע ובשימוש בשירותי הרפואה. מטופלים ראו בביקור טלפוני או בהתכתבות עם רופא את הכלי המועדף לטיפול בהם . נמצא שהגיל לא היווה מגבלה לשימוש ברפואה מקוונת. וכן שמפגש מקוון היה קשור לאיזון סוכרת טוב יותר.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לבנות מודלים כלכליים שירסנו את השימוש בשירותי רפואה ויתאימו את סוג השירות למקרים הקליניים. נדרש לתכנן מודלים של טיפולים המשלבים ביקורים פרונטליים עם ביקורים מרחוק.

תאריך סיום המחקר: 03/2022