חוקרים: עפרה קלטר-ליבוביץ'^1,2, מיכל בנדרלי^1,2, גרשון אלפרט³, אורי גולדבורט²

רקע: הערבים בישראל סובלים משיעורי הימצאות גבוהים של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, ומהיארעות גבוהה של תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.
אין מידע מישראל האם מודעות לגורמי סיכון וציון הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית מנבאים שימוש בשירותי בריאות, תחלואה קרדיווסקולארית, ותמותה במהלך המעקב.

מטרות: לבחון את הקשר בין המודעות לגורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם, וציון הסיכון של פרמינגהם לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, לבין שימוש בשירותי בריאות, אירועים חדים של מחלה קרדיווסקולארית ומוות מכל הסיבות בקרב יהודים וערבים.

שיטה: מחקר עוקבה שכלל 1,100 משתתפים יהודים וערבים בגיל 74-25 שנדגמו מהאוכלוסייה הכללית בנפת חדרה, ורואיינו בשנים 2007-2002.
מידע על שימוש בשירותי בריאות, אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה המעודכן עד 2012 התקבל מארבע קופות החולים.

ממצאים עיקריים: מודעות גבוהה יותר לגורמי הסיכון הייתה קשורה בתדירות גבוהה יותר של ביקורים אצל רופא המשפחה במהלך המעקב. מיעוט השכלה היה קשור במספר קטן יותר של ביקורים אצל מומחים רלבנטיים לצורך טיפול ומעקב אחר סיבוכי סוכרת ויתר לחץ-דם. ערבים ביקרו יותר אצל רופא המשפחה ומומחים רלבנטיים לצורך טיפול ומעקב אחר סיבוכי סוכרת ויתר לחץ-דם. לא היו הבדלים על פי מגזר בהיענות לטיפול התרופתי בגורמי הסיכון. ערבים היו בסיכון גבוה כמעט פי-2 לאירועים חדים של תחלואה קרדיווסקולארית, לאחר תיקנון לציון פרמינגהם בבסיס, השכלה וגורם מבטח. טיפול תרופתי מבוסס-ראיות ואורח-חיים פעיל הגנו בפני אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל הסיבות.

מסקנות: תוצאות המחקר תומכות בקשר בין מודעות לגורמי סיכון ותדירות ביקורים אצל רופא המשפחה.
לא מצאנו עדות לפערים על פי מגזר בנגישות לשירותי בריאות ראשוניים ושניוניים.
יש לתת דגש על הערכת הסיכון ולמניעה ראשונית ומשנית על מנת לצמצם פערי בריאות הנובעים מתחלואה קרדיווסקולארית בקרב ערבים ויהודים בישראל.

תאריך סיום המחקר: 04/2017