חוקרים: ח'יתאם מוחסן¹, וואסף נעאמנה¹, מנפרד גרין²

רקע: הקשר בין גורמים חברתיים כגון רשת חברתית, לבין ניצול שירותי בריאות בישראל לא נבחן אמפירית.

מטרות: מטרות 1) להשוות בין ערבים ויהודים בשימוש ברשת חברתית; 2) לבדוק את הקשר בין רשת חברתית, רִשּׁוּת (Networking), לבין שימוש בשירותי בריאות במצב חולי משמעותי.

שיטה: בוצע סקר בקרב בני 40+ (N=400 ראיון טלפוני ו-N=400 פאנלים אינטרנטיים). השימוש בשירותי בריאות סווג כפניה לצוות הרפואי בקהילה, בבית החולים, או לאף אחד מהגורמים הללו. המשתנים המסבירים כללו משתנים דמוגרפיים-כלכליים, מבנה ואיכות רשת ותמיכה חברתית, ותחלואה נלווית.

ממצאים עיקריים: נכללו 808 משתתפים (גיל ממוצע 52.8 שנים), 50.1% יהודים ו-49.9% ערבים. רשתות חברתיות עשירות יותר, ושימוש בקשרים לקידום ענייני בריאות היו שכיחים יותר בקרב יהודים לעומת ערבים. רמת התמיכה ורשת החברתית להתמודדות עם בעיות בריאות הייתה יותר גבוהה בערבים. מודל רגרסיה לוגיסטית מולטינומית הראה סיכוי נמוך יותר לפניה לצוות רפואי בקרב ערבים וקשר חיובי חזק בין השימוש בקשרים לקידום ענייני בריאות לבין הפניה לצוות בקהילה ובבית חולים. נמצאו קשרים חיוביים בין השכלה, סרטן, ורשת חברתית משפחתית לבין פניה לצוות בבית החולים.

מסקנות: קיימים הבדלים בין ערבים ויהודים ברשתות החברתיות, שימוש בקשרים לקידום ענייני בריאות ודפוסי הפניה לצוות רפואי בחולי משמעותי. ניצול קשרים לקידום ענייני בריאות נמצא בקשר חזק עם הפניה לצוות רפואי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: שימוש בקשרים אישיים לקידום ענייני בריאות יכול להצביע על חוסר שביעות רצון מהשירותים הקיימים, שגורם להפעלת קשרים אלו. התופעה שכיחה יותר באוכלוסייה היהודית, ועלולה להגביר את הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה. הבנת המנגנונים המשפעלים שימוש בקשרים אלה חשובה לשיפור הטיפול בחולים.

תאריך סיום המחקר: 05/2022